לפני 12 שנים. 3 בספטמבר 2012 בשעה 17:57
בעיניה מי יודע
עננים אפורים מתפזרים לארבע רוחות
נחל אכזב מתמלא
דשא ירוק מכסה
והמרחב נפתח
לשמיים זוג עיניים
מביטות מחפשות צוללות בכחול הקר
מרחפות באוויר
אל הזהב המאיר
את שיערה הרך
משאלה מה את רואה
מה בליבך הצוחק אל אותה הדממה
אז את עיני לי תפקח
קשת אחת במזרח
והלא די בכך
והלא די לי, די לי בכך
והלא די לי
והלא די בכך