לפני 15 שנים. 7 באוקטובר 2008 בשעה 23:51
דנה ברגר
כשהגשם יורד העלים מצהיבים
הרחובות חוגגים דליחות מחודשת
אני יודעת שיש בזה טעם
למרות המחשבה שאין בזה דבר.
כשהבוקר באוויר, צמרות עצים
בחוץ אור, בחוץ בין שני בתים
יש מקלט מכל הזמנים אתה אומר
ואם אתה אומר אתה וודאי יודע.
לא אני לא בוכה
זה רק חלון זכוכית עליו טיפות עומדות
לא אני לא נבהלת
זו רק שעה לא כל כך נוחה.
עננים תלויים על וו והמרחק הוא רב
עננים תלויים על וו והמרחק הוא רב.
