שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

חלק ממני

אני אש, אני רוח,לא מוכר לא ידוע .אני גל, אני קצף, ודמעה שיורדת.הנה אני ישנה לבדי ורוקמת לעצמי חלומות
לפני 15 שנים. 3 בדצמבר 2008 בשעה 1:42





זה סיפור על נסיך ונסיכה,
שהכירו בסיפור אגדה.
הם גרו כמובן בארמון,והיו מאושרים המון.?
הוא נתן לה מחמאות, גם איחולים ומתנות.
הוא אהב אותה לפנק,וידע גם לחבק.
עברה שנה ועוד שנה,הנסיך הפך למלך והנסיכה מלכה.
והיו גם גמדים שלושה,כי זה מוסיף לעלילה.
והמלך המשיך לשלוט,אני רעב אמר קלות.
וחיש האוכל היה מוכן,בינינו הוא זללן לא קטן.
יושב ובטלוויזיה צופה,ועוד מבקש ממנה קפה.
נו מה עוד יבקש?
רק חסר שירצה גם אש.
מגהק ונאנח בהנאה,ובדרך מגרד ביצה.
ובלילות רוצה את גופה,פוצי מוצי לוחש את שמה.
היא כבר נורא עייפה,היא מנהלת את הממלכה.
ולמרות הכול היא אומרת,הוא אישי ואותו אני אוהבת.
כי למרות כל המהומה,בשבילו אני תמיד אהיה מלכה.

פינקי לשלטון​(מתחלפת) - אני הייתי מוותרת
מתגרשת, לוקחת חצי ארמון
ודואגת לעוד מלכה בעצמי

:)

אף פעם לא האמנתי לאגדות,
אולי זה טוב ואולי לא..
לפני 15 שנים
Josephin​(לא בעסק) - חחחחחח
אם להאמין באגדות או לא, זה לא ענין של טוב או רע, זה רק ענין של להאמין, תמימות מסוימת.
:-)
לפני 15 שנים
לי-אורה -
שיגרע..

:)
לפני 15 שנים
Josephin​(לא בעסק) - :-))
לפני 15 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י