חלק ממני

איש אחד עזב את רחובותיה המושלגים של שיקגו כדי להנות
מחופשה בפלורידה שטופת השמש. אשתו, שהייתה בנסיעת עסקים,
תכננה להצטרף אליו ולפגוש אותו במיאמי, ביום למחרת.
האיש הגיע למלון לאחר שבילה כל היום בחוף, תחת עצי קוקוס
בשתיית קוקטיילים טרופיים...
הוא החליט לשלוח E-MAIL לאשתו, כדי להקדים ולספר לה על
נפלאות המקום. הוא לא מצא את כתובת ה- E-MAIL שרשם בפתק,
לכן סמך על זכרונו ושלח: agoren@freenetland.net בתקווה
שזה הנכון. מקסימום, אמר לעצמו, זה ממילא לא כל כך חשוב.
אבל רצה הגורל והכתובת לא הייתה נכונה. הוא טעה באות אחת
וההודעה הגיעה לתיבת ה- E-MAIL של אשת כומר פרוטסטנטי
שנפטר יום קודם. בלילה, אשתו של הכומר פתחה את הדואר
האלקטרוני כדי לראות את הודעות הניחומים ששלחו לה. כאשר
ראתה את ההודעה שיחררה צעקה, ניסתה לקום אבל התמוטטה ומתה
מהתקף לב. קרובי משפחה ששמעו את הצעקה רצו לחדר, ולאחר
שראו את האישה המתה קראו את ההודעה:
"אשתי היקרה, הרגע הגעתי. הנסיעה היתה ארוכה, אבל היה שווה.
הכל מאד יפה! העצים, הגנים, המסיבות. למרות שאני נמצא פה רק
כמה שעות, אני מרגיש כבר כמו בבית. עכשיו אני הולך לנוח קצת.
רק רציתי להגיד לך שכבר דיברתי עם האנשים פה וכולם מצפים
לבואך מחר. אני בטוח שהמקום ימצא חן בעינייך.

בעלך האוהב אותך לנצח.

נ.ב.
תכיני את עצמך, חם פה גיהנום!"