שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

חלק ממני

אני אש, אני רוח,לא מוכר לא ידוע .אני גל, אני קצף, ודמעה שיורדת.הנה אני ישנה לבדי ורוקמת לעצמי חלומות
לפני 14 שנים. 7 בדצמבר 2009 בשעה 20:14


הגעתי למסקנה שהכל מסתכם בהחלטה.
ברגע שמגיעים להחלטה
הדרך להשלמה
מאוד קצרה.
ומשם הדרך החוצה
הרבה יותר קצרה.
אז זהו
החלטתי והשלמתי.
ואולי בשל כך
ניצנים של תשוקה שהייתה רדומה
מתעוררת לחיים חדשים
ומתחילה שוב לפרוח.


(המחשבה על הקיין גומרת לי לרעד בגופי, הפעם זה לא ישבר)

😃

האזוקים - כמו שתמיד אמרתי לך זה רק עניין של החלטה
אולי תתחילי להקשיב לי יותר? :-))
שמחה שחזרת לעצמך
}}{{
לפני 14 שנים
Josephin​(לא בעסק) - כן, הקושי הוא להגיע להחלטה.
השיחות איתך והשיחה איתו בהחלט עזרו.
:-)
}}}{{{
לפני 14 שנים
Josephin​(לא בעסק) - תודה :-)
נאלצתי לבחור, לא הייתה לי הרבה ברירה בענין...
הפחד אינו מעכב החלטה, יתכן והתקווה שאולי..אולי.. היא זו שמעכבת את ההחלטה.
אבל יש גבול עד כמה אפשר להשאר המצב של חוסר החלטה, מנסיון אישי שלי זה מתסכל, והגעה להחלטה אינה אומרת שזה היה קל אבל בהחלט נעשה בכובד ראש ומחוסר ברירה אחרת, במידה מסויימת.
לפני 14 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י