חלק ממני

חסרה לי התחושה להיות למטה ולהרגיש הכי גבוה...



ג' ממתינה בצומת הרחובות, כפי שהורה לה. מחכה שיתקשר ויגיד לה להיכן להגיע.
היא מרגישה חסרת מנוחה ונרגשת, יודעת שאיתו היא תעבור דברים שלא חוותה בעבר. הרגשה כמעט כמו של חתולה כלואה בכלוב.
היא מנסה להעביר את זמן ההמתנה בשיחה בטלפון עם חברה. חברתה שותפה להתרגשות שלה ורוב השיחה הן מצחקקות כמו נערות בנות 16 שחוות בפעם הראשונה...
פתאום נשמע צלצול של שיחה ממתינה. ג' יודעת שזה הוא, ממהרת לסיים את השיחה עם החברה.
הוא מורה לה להיכן להגיע והיא עושה את דרכה למקום המפגש.

ג' מגיעה לחדר כשהוא עדיין מדבר איתה בטלפון ומכון אותה.
היא נעמדת מול הדלת, מתרגשת, מודעת לעובדה שכל מה שמפריד ביניהם זה אותה דלת.
ההוראות שלו היו ברורות :
"את נכנסת, יורדת על 4 ולא מסתכלת"
הדלת נפתחת. היא נכנסת לחדר. החושך מקבל את פניה .
ג' יורדת על 4 כפי שהורה לה .
היא מרגישה איך הוא מכסה את עיניה בכיסוי, בודק שאינה רואה כלום.
הוא תופס בראשה ומכון את פיה לכף רגלו.
"תמצצי, תמצצי כאילו שאת מוצצת זין"
קולו נשמע לה מוזר, מעין צעקה בלחש.
לאחר שהיא מלקקת ומוצצת את אצבעותיו הוא מורה לה לזחול, והיא זוחלת כשהוא לוחש באוזנה
"אני אראה לך מה זה להיות שפחה, זונה, כלבה"
ג' עונה בקול חלוש "כן אדוני"

לאחר שהיא זוחלת עד החלון הוא אומר לה לעמוד להסתובב עם הגב אליו.
"תורידי את החולצה ואת החזייה", "תורידי את המכנס".
היא מבצעת וכל שנשאר לגופה זה רק התחתון
"תשעיני את ידך על החלון ורגליים אחורה"
היא מרגישה איך הוא מכניס לה את התחתון לתחת בפראות וגונחת .

הוא מתחיל לסטור לה בתחת בחוזקה והיא נאנחת מעונג וכאב, מרגישה איך התחת שלה שורף, חם מהצלפות בידו, יד חזקה אכזרית.
היא אוהבת את האכזריות שלו.
הוא מסובב אותה בפראות כשגבה נשען על החלון, תופס את החזה השופע שלה ומתחיל לקשור אותו במיומנות, מלפף את החבל סביב כל שד בנפרד. הוא מעביר את החבל סביב צווארה. היא מרימה את שערה הארוך כדי להקל עליו.
"תרימי את הידיים למעלה".
הוא מרים את שערה וממשיך ללפף את החבל סביב צווארה ושדיה. הוא סוטר לחזה שלה והיא נטרפת מהעוצמה שיש בידיו. הוא ממשיך להשתמש בידיו בצורה נמרצת.
לפתע שקט.
היא עדין מכוסת עיניים, לא יודעת מה נעשה סביבה, ורק שומעת את קולו
"יש לך סף כאב גבוה"
"תודה אדוני" היא מחייכת
"החזה שלך מטריף אותי"!
ג' ממשיכה לחייך

הוא אוחז במותניה ומושיב אותה על רגלו. "אוחח את רטובה"
הוא מתכופף ונושך במותניה. זה כואב בטירוף.
היא מרגישה איך הוא חודר אליה. היא גונחת ונאנחת
"תזיין אותי" היא אומרת
"שקט" הוא עונה

הוא מוציא את עצמו ממנה. היא משמיעה קול אכזבה
"תאונני" הוא מורה לה
היא מאוננת, מרגישה שהיא על הסף
"אפשר לגמור אדוני?"
"לא"!
היא מפסיקה, מצפה לבאות, נרגשת, נהנית מכל כאב שהסב לה, מכל מגע של ידו על גופה
הוא מורה לה לזיין את עצמה בתחת
הוא מכוון אותה, אוחז במותניה, ידיה נשענות עדין על הקיר שלא תיפול
והיא מחדירה אותו לתוכה, מרגישה איך הוא ממלא אותה, מכאיב לה, מגרה אותה עד שהכניסה את כולו לתוכה
היא מתחננת "בבקשה אל תזוז, בבקשה.."
הוא מוציא את עצמו ממנה
מוריד את הקונדום מלפף את שערותיה סביב ידו
מוריד אותה על ברכיה
"תתחילי למצוץ"
הוא דוחף בכוח את ראשו ומצמיד אותו לחלציו והיא מרגישה שאין לה אוויר
היא מריירת .
הוא מרגיש "במצוקתה" ומושך אותה אחורה כדי שתיקח אוויר משום מה היא אומרת "הצילו" במקום לומר את מילת הביטחון
הוא מתחיל לספור "1, 2"
היא ממהרת לחזור לאותה התנוחה, למלא את פיה בו, מוצצת ויונקת אותו לתוך פיה, מתענגת על הטעם החדש לה, לשונה יורדת לכיוון הביצים היא מכניסה אותם לפיה, מעבירה את לשונה עליהם.
הוא מושך שערה בכוח ומרחיק אותה ממנו

הוא מושך בשערה בברוטאליות מעמיד אותה לעל רגליה כשפניה אליו וסוטר לפניה פעם אחר פעם
הדמעות ממלאות את עיניה היא מיבבת, מיללת מכאב
הרגשת ההשפלה הגדולה ביותר מבחינתה הייתה כאשר ירק על פניה, הרגשה שלא הייתה מוכרת לה לפני כן
היבבות שלה נהפכו לחזקות יותר
"את יודעת שאני אוהב שקט"
"כן אדוני"
היא מנסה להחניק את כאב ההשפלה שצורב בפניה

הוא מורה לה שוב לזחול תוך שהוא מכוון אותה
הוא מושך אותה בשערה ומעמיד אותה
"את רוצה לשתות"
"כן אדוני"
הוא מגיש לשפתיה כוס שתייה. היא אוחזת בו בשתי ידיה, גומעת את השתייה כמעט בלגימה אחת
היא מעבירה את לשונה על שפתיה ומרגישה את טעמו של הרוק שאינו שלה .
הוא שוב אוחז בשערותיה ומשכיב אותה על הרצפה, על הגב
הוא מתיישב על פניה הוא מרגישה את משקל גופו הגדול עליה
"בבקשה אדוני, בא לי להקיא "
"אם אני ארצה אני גם אחרבן עליך. אני אעשה בך מה שאני רוצה כי את שלי"
ג' עונה בצייתנות ובכניעות "כן אדוני"
היא מבינה שתם עידן המשחקים
הפעם היא מקבלת את מה שייחלה וכל כך השתוקקה לו
שישתמשו בה.
להפתעתה היא התמלאה בשמחה ובגאווה להיות שלו

היא שומעת את צעדיו מתרחקים ממנה, מנסה עדיין לעקל את מה שקרה בחדר
הכיסוי עדיין לעיניה. היא אינה רואה אותו
היא שומעת אותו מתקרב אליה
"על 4 כלבה"
הוא מכון אותה. היא מרגישה איך ברכיה מתרטבות מהמים בחדר האמבטיה
הוא מוריד מעיניה את כיסוי העיניים
"תיכנסי להתקלח"
היא נעמדת כאשר גבה אליו
שומעת את סגירת דלת האמבטיה ...
היא נכנסת למקלחת נותנת לבכייה להיבלע ברעש זרימת המים
:
לאחר שניפרד ממנה לשלום עד פגישתם הבאה, היא מסתובבת בחדר ללא כיסוי עיניה ורואה מהחלון את נמל חיפה מואר בלילה, מראה מרהיב שלא ישכח מלבה


צלצול הטלפון קוטע את מחשבותיה
היא שומעת את קולו, הפעם קולו רך כפי ששמעה אותו לראשונה
"הכל בסדר?"
"כן אדוני" היא מתחילה לבכות מעוצמת התחושות שעדיין לא עוקלו.
"את בסדר"
"כן אדוני"
"רציתי להגיד לך תודה, הפעם הייתי עדין איתך"
למרות הדמעות היא מחייכת מצפה לפעם הבאה .