סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

חלק ממני

אני אש, אני רוח,לא מוכר לא ידוע .אני גל, אני קצף, ודמעה שיורדת.הנה אני ישנה לבדי ורוקמת לעצמי חלומות
לפני 14 שנים. 21 בדצמבר 2009 בשעה 19:32



מוחמד הקטן מתחיל ללמוד בית ספר יסודי בפריז.
"איך קוראים לך?" שואלת אותו המורה.
"מוחמד", עונה לה הקטן.
"כאן בצרפת", אומרת המורה, "לא קיים השם מוחמד. מהיום והלאה שמך הוא ז'אן-פייר."
מאוחר יותר, כשהוא מגיע הביתה, אמו שואלת אותו:
"מוחמד, יקירי, מה למדת היום בבית הספר?"
"שלא קוראים לי יותר מוחמד. אנחנו בצרפת והשם שלי הוא ז'אן פייר!"
"מה זאת אומרת? אתה מתבייש בשם שלך? אתה מתכחש להורים שלך!?"
ונתנה לו סטירה שגרמה לו לבכות.
הגיע אביו מהעבודה, ולאחר ששמע, הפליא בילד את מכותיו.
יום למחרת, ז'אן-פייר-מוחמד הקטן מגיע לבית הספר, עם פנים נפוחות ממכות.
המורה שואלת אותו: "מה קרה לך, יקירי ז'אן-פייר?"
"שעתיים אחרי שהפכתי להיות צרפתי, תקפו אותי שני ערבים..."


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י