חלק ממני

בעקבות שליחת ברכה ליום אהבה לחברה.
היא ענתה לי.
"מה עם אהבה שלך?"
שאלה קשה שהביא אותי לתהיות עם עצמי.
האם אני באמת אוהבת?
את מי אני אוהבת?
האם איבדתי את היכולת שלי לאהוב אחרי הקריסה שהייתה לי ?
אהבה נפלא שקרסה , כאילו ראבק עברו מאז כבר 5-6 שנים.
ניגמלתי מאותה אהבה אין ספק,הכאב עבר ,אהבה הפכה לזכרון מתוק שמחייך אותי לא יותר מזה.
רק הכאב מאותה אהבה עדיין זכור וזה מפחיד אותי.
האם בגלל אותה אהבה הצבתי לי חומה שמונעת ממני מלאהוב?כדי שלא יכאב לי יותר?
אולי אני מבלבלת בין משיכה גופנית, תשוקה לאהבה?
אני לא יודעת איך/או לאהוב חלקית, או שאני אוהבת עד הסוף או שלא, לא מכירה דרך אחרת.
אז אני רכושנית זה לא אומר שאני אוהבת,רכושנות לא תמיד קשורה לאהבה.
במיוחד אחת כמוני שבדרך כלל משיגה את מה שהיא רוצה, משיגה חלקית, לא תמיד אפשר להשיג את כל מה שרוצים
האם מתאים לי כרגע לאהוב? זה מסיח את דעתי מדברים אחרים בחיי
ועכשיו זה לא הזמן המתאים להתמודד עם המחשבות האלו על אהבה או בכלל להתמודד עם אהבה.
אני לא חושבת שאני יכולה לתת משהו מעצמי, לא בתקופה הנוכחית בחיי.
כרגע יש לי מקום רק ללימודים שלוקחים ממני הכל אני מרגישה מותשת ,פשוט גמורה.
מותשת מהדרישות שלך "מהמלחמות" שממש לא קיימות שם.
מותשת מהמשחקים שלך "חשקים...תשוקה...רוצה אותך" זובי! Sorry about my French
6 חודשים של לימודים אינטיסיביים בתחום שלא היה לי מושג לגביו לוקחים ממני הכל.
כל מחשבותי, כל המרץ שלי, כל זמני נתון כרגע ללימודים
אני לא חושבת שאני מסוגלת כרגע להתמודד איתך או איתך.
והחודש וחצי הקרובים עומדים להיות יותר עמוסים,לחץ של מבחני גמר
מבחנים סופיים.

אולי אני צריכה לעשות מה שהיא הציעה לי?
"את צריכה מישהו אחר. חדש.שירענן ויפיח את התשוקה שלך. לחיים.לאהבה. הם משחקים
על אש נמוכה ואת,כ'כ לא שם. או שאת כולך באהבה, או שבכלל לא. הם נשמעים לי מתישים משהו."
נותרתי עם המחשבות ללא תשובה.
מה שבטוח שאני צריכה שקט, פוקוס כדי ללמוד.
יאללה חלאס ,אין זמן לחשוב אני צריכה ללמוד יש לי 2 מבחנים חשובים השבוע.


סתם מחשבות שהעלתי על הכתב, חלקם יעלמו חלקם ישארו.