גם לי מותר לפרגן לעצמי.
ויש בהחלט על מה, זה נשמע אולי פלצני ושחצני, אבל אני ממש לא כזו.
אני פשוט מודעת ליכולת שיש בי, למה אני, ומי אני, למרות שאני רחוקה מלהיות מושלמת. 😄
לדעתי אדם שמעריך את עצמו, אחרים יעריכו אותו.
בקיצר על מה מדובר?
הקושי בדרך כלל הוא להגיע להחלטה יותר מאשר להוציא את ההחלטה לפועל, ליישם אותה, תהיה אשר תהיה ההחלטה, וזה ממש לא משנה באיזה תחום מדובר.
לפעמים אני מגיע להחלטה מסוימת כשאני עצבנית כועסת ולפעמים גם פגועה, כמובן שהחלטה בזמן שכזה לא מחזיקה הרבה זמן מעמד, כי זה נעשה מתוך "השיקולים" (מי מסוגל להיות שקול כשהוא כועס) הכי לא נכונים.
הגעתי להחלטות בחיי (ולא משנה כרגע במה מדובר, כי זה שולי) ואני גאה בעצמי שאני עומדת בהם ולא זזה מילימטר, לא ימינה ולא שמאלה.
וגם לא אזוז.
האם יש מוסר השכל בפוסט הזה?
אני חושבת שכן.
החלטות עושים רק בזמן של פכחון ורוגע.
לילה טוב עולם 😄
לפני 14 שנים. 10 במאי 2010 בשעה 23:40
