לפני 14 שנים. 14 ביוני 2010 בשעה 21:05
הדבר שהכי קשה לי וקורע אותי
זה לראות את בנותי מזילות דמעה
ולא בגלל שקיבלו מכה.
כמה שאחבק ואלחש מילות נחמה
זה לא יעלים את הכאב.
אף אחד לא שווה את הדמעות...
חלק ממני
אני אש, אני רוח,לא מוכר לא ידוע .אני גל, אני קצף, ודמעה שיורדת.הנה אני ישנה לבדי ורוקמת לעצמי חלומות
diablo's girl 666
-
החוסר אונים לראות מישהו יקר לך כל כך כואב יכול להוציא מהדעת אבל במקרים כאלו רק הזמן עוזר ואין פתרון פלא
לפני 14 שנים
Josephin(לא בעסק)
-
כן, זו תחושה נוראית, אני פשוט רוצה באותו הרגע לעקור את הכאב מהן להעביר אותו אלי, רק כדי שלא תכאבנה.
לשמחתי הן מרגישות חופשיות לשתף אותי, כך שיש לי אפשרות לעזור , גם אם זה רק בקצת.
תודה.
לשמחתי הן מרגישות חופשיות לשתף אותי, כך שיש לי אפשרות לעזור , גם אם זה רק בקצת.
תודה.
לפני 14 שנים
*מנגינה*{התווים שלו}
-
אין כמו אמא בעולם
את שם בשבילן גם ברגעים האלו
ותהיי בטוחה שקל להן יותר בזכותך.
המון כוחות להשאר תומכת חזקה ובעיקר אמא אוהבת.
}{
את שם בשבילן גם ברגעים האלו
ותהיי בטוחה שקל להן יותר בזכותך.
המון כוחות להשאר תומכת חזקה ובעיקר אמא אוהבת.
}{
לפני 14 שנים
