שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

חלק ממני

אני אש, אני רוח,לא מוכר לא ידוע .אני גל, אני קצף, ודמעה שיורדת.הנה אני ישנה לבדי ורוקמת לעצמי חלומות
לפני 13 שנים. 2 באוקטובר 2011 בשעה 21:42


השקט חזר לשכון בביתי...
נישארנו רק אני וגריי לבד בבית.

למרות שהקטנה שלי תחזור הבייתה בעוד חצי שנה
ותבוא לבקר בסופי שבוע בין לבין
ולמרות שהגדולה שלי ניסתה לנחם אותי
כשאגיע לאילת זה יהיה לכמה ימים ולא רק לכמה שעות
כך שיהיה לי הרבה זמן להסניף את הנכדה המקסימה שלי
עברו רק שעתיים מאז שהשקט חזר
וזה ניראה כאילו עברו ימים....
השאיר לי חור ענק בלב ועצב...

לא תארתי לעצמי שאני ככה התגעגע לכולן.
הייתי עוברת לגור באילת אילו יכולתי לסבול את החום של אילת.

פאק למה הם היו צריכים לגור באילת!

האזוקים - יקירתי, אכן זה קשה וכל מילה שתאמר
לא מרגיעה את העצב
לכן רק שולחת לך חיבוק ענק
}{
לפני 13 שנים
Josephin​(לא בעסק) - תודה }{
לפני 13 שנים
בלוסום​(לא בעסק) - "עוף גוזל
חתוך את השמיים
טוס לאן שבא לך
רק אל תשכח
יש נשר בשמיים
גור לך. "

}}{{ ההרגשה מוכרת... שולחת חיבוק חזק...
לפני 13 שנים
ToOwnNoa - חיבוק ממני
}{
לפני 13 שנים
Whip​(שולט) - אם זה רק שיקול של מזג אויר ולא של פרנסה וחברים - אז תעברי לגור לידם, לא משנה איפה זה.
כי חם בכל מקום, אבל משפחה אין בכל מקום...
ותמיד אפשר לשים מזגן. הסנפה של תינוקת שווה את המחיר, לגמרי...
לפני 13 שנים
venus in our blood​(שולטת) - חולון איכסוש סיטי איז קולינג יו בייבי !
}{
לפני 13 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י