חלק ממני

משיריו של ג'ובראן חליל ג'ובראן


חורף

קרבי נא אלי, בת לוויתי לתמיד,
קרבי נא אלי ואל תניחי למגע החורף
לחצץ בינינו. שבי לצדי מול האח-
הן האש היא פויו היחיד של החורף



דברי- נא אלי על נפלאות לבבך, שהדי
פאר הלבבי יגבר על הרוחות השורקות
שמעבר דלתנו.
חזקי את הדלת, חתמי את הצהרים, מן
פניו זועמים של רקיע ידכאו את
רוחי, ומני שדותינו עמוסי השלג
יבכו את נשמתי.



הזיני את המנורה בשמן בל תעמם, הציביה
לידך, למען אוכל לקרא בדמעות את שכתבו
חייך עמי על לוח פניך.



הגישי את יין הסתיו. הבה נלגם ונזמר
את שיר הזכרון, לזכר זריעת האביב,
וגדולי הקיץ, ותגמולי
הסתיו לעת קציר.



קרבי נא אלי, הו אהובת נשמתי, מצטננת
האש ודועכת מתחת לרמצים.
חבקי נא את לבבי מבדידות אחשש. המנורה
מתעממת, והיין שדרכנו יכביד את עינינו. הבה
נביט זה בזה, לפני יעצמו
לעולמי עד
בזרועותיך מצאי נא אותי וחבקיני, ולו
תחבק התנומה את נשמותינו, כאלו חד הן



נשקיני, אהובתי, החורף גזל מאתנו
הכל, פרט לניע שפתותינו
את לידי, נצח שלי.
מה עמק ורחב אוקין התנומה
והשחר- מה רענן !