לפני 11 שנים. 5 באוגוסט 2012 בשעה 17:24
כשאני חוזרת מהעבודה
ואתה אינך איתי כאן
או בטלפון.
אני מכינה לי כוס קפה או שתיה קרה.
נצמדת לוינטלטור מפאת החום הכבד
השורר בחוץ וגם בתוכי.
אני מתישבת מול המחשב
ומעלה את הבלוג שלך.
בהתחלה זו קריאה מהירה
להספיק לקרוא הכל
לא לפספס מילה.
בקריאה שניה אני קוראת כל מילה בניפרד
את הפיסקאות
ובין המילים
אני שומעת את ניגון המילים
שומעת את קולך כאילו ואתה לידי קורא
בעוד אני ישובה לרגליך.
וזה חודר לעמקי נשמתי וגופי
ולמרות שהרוב לא מיועד לי
או נכתב עלי
זה ממלא אותי בך
מגלה לי חלק ממך שלא הכרתי בעבר
לומדת אותך מחדש.
זה ממלא אותי בהמון תחושות
אני לא יודעת עם אני מסוגלת להתמודד איתם כעת
או שזה הזמן הנכון לכך.
(תודה לכלובי על העורך החדש של הבלוג, זה מדליק!! )