לפני 11 שנים. 15 באוגוסט 2012 בשעה 11:57
אני לא טיפוס סבלני כלפי עצמי
אני כן סבלנית כמעט ללא סוף
כלפי אחרים
שצריכים עזרה או כל דבר אחר.
אבל במה שמדובר בי?
ברצון שלי?
בצורך שלי?
הסבלנות שלי שואפת ל-0 אחד גדול, נדה , גורנישט, יוק!
אני רוצה כאן ועכשיו!
בודדים המקרים שלא קיבלתי את מה שרציתי.
ועכשיו
היקום מזמן לי חתיכת ב"ז של שעור בסבלנות
אז במקום לשבור את הכלים
ולבעוט במה שנמצא מולי
ולירות מהמותן בצורה אימפולסיבית חסרת ריסון
בלי לחשוב במה אני פוגעת או במי
לרוב זה בעצמי.
אני עוצרת
מרסנת את עצמי (זה לא קל!)
לוקחת אויר מלוא הריאות
וחושבת לפני שאני מגיבה
מקפלת יפה יפה את התשוקה שיצקת בי
שומרת אותה במגירה שהיא רק שלי ושלך
גם את הגעגוע אליך אני אורזת בעדינות
שומרת באותה מגירה.
בתקווה שחלקים מהם לא יתגנבו בחזרה לליבי וגופי
כאשר לא אשגיח בכך.
ואמתין
עד שתחזור אלי.
שלך.
(כבר מתגעגעת)
