שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

חלק ממני

אני אש, אני רוח,לא מוכר לא ידוע .אני גל, אני קצף, ודמעה שיורדת.הנה אני ישנה לבדי ורוקמת לעצמי חלומות
לפני 12 שנים. 8 בספטמבר 2012 בשעה 23:11

לכל מי שאוהב/ת סרטים עצובים ואנושיים.

 

וגם  למי שהדמעות חנוקות לה אי שם באמצע בין לבין וזה לא מצליח לצאת

הסרט הזה יצליח לשחרר את הדמעות.

לי זה הצליח למרות שעדיין עצוב לי.

 

סרט ישן, אבל מרגש ואנושי.

7 נשמות - ויל סמית

הסרט פותח בהכרזתו של תומס כי הוא עומד להתאבד, נע כמטוטלת בין תומס המיוסר והמכונס בעצמו בהווה, לבין פלאשבקים לזמן בו היה מאוהב ומאושר. בין התמונות האלה, מתברר די מהר שבעברו של תומס התרחש אירוע נורא ששינה את חייו, וגרם לו להסתובב בהווה בבתי חולים וליצור קשר עם אנשים שזקוקים לעזרה.

 

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י