איזה כיף זה לצלם
אני שואבת הנאה עצומה מזה.
כשאני חוזרת מהעבודה הבייתה בדרך כלל לוקח לי 5 דקות של הליכה ברגל ואני בבית
מאז שגליתי את חדוות הצילום אני משנה את דרכי הבייתה ומאריכה אותה בכל פעם מחדש.
אני מגלה דברים חדשים
פתאום עץ הוא לא סתם עץ
פתאום פרח הוא לא סתם פרח
אפילו זבוב מקבל צורה שונה כאשר אני מסתכלת בו מאחרי עדשת המצלמה
פתאום כל דבר ניראה שונה בעיני.
הצילום גורם לי לשלווה ולחיוך (דבר שלאחרונה היה חסר לי בחיי)
אני רוצה לצלם אנשים אני רוצה לצלם את כל העולם :)))) (איזה התלהבות תפסתי כאן)
יש כמה אנשים מענינים שאני רוצה לצלם , לא אנשים יפים אלא אנשים, אנשי קשי יום,פנים מענינות
אבל אני עדין נבוכה מידי בכדי לבקש מהם לצלם אותם.
מי שעומד מאחורי ההתלהבות שלי מהצילום
זה חבר טוב שמפרגן לי ומלמד אותי איך לערוך את התמונות
לדעתו יש לי עין טובה לצילום :)
והוא דוחף אותי ללמוד כל מיני טכניקות של צילום, ולפתח את זה גם עם זה רק תחביב.
חבר שהייתי זקוקה לו בתקופה העכשווית בחיי
או כמו שהוא אומר ואני מסכימה איתו
"אין דבר שהוא מקרה, לכל דבר יש סיבה"
המצחיק הוא בסיפור על החבר הטוב שלי
כשהוא היה אדוני
ובזמנים שהייתי הכי זקוקה לו הוא לא היה כאן בשבילי
ואילו היום כשאני זקוקה לחבר הוא כאן בשבילי כחבר.
סתם משהו שעלה לי בכתיבת הפוסט
(הם תמיד חוזרים אלי, מענין)
