לפני 14 שנים. יום ראשון, 28 באוקטובר 2012 בשעה 8:06
בהסתכלות לאחור
דבר שאני עושה לעיתים מאוד נדירות
אני חושבת שחוויתי אכזבות לכל תקופת חיי
ולשנים שנותרו לי לחיות חחחח
לא בהכרח מדובר על אכזבות מבני זוג
אלא בכלל החיים
זה לא ניכתב כתלונה או רחמיים עצמים
זו פשוט עובדה.
אז היום אני מבואסת, מאוד מבואסת
כי היו לי תקוות ש..... אין לי מושג מה,לא משהו קונקרטי, רק ש...
לא היו לי ציפיות כך שגם לא התאכזבתי
תקוות וצפיות הן שני דברים שונים מבחינתי.
הבאוס יעבור לי כמו כל דבר.
ואני אמשיך עם פני קדימה, לעתיד הלא נודע לבד, או עם אחר...
מזל שיש לי אותו
שיחבק
בלי להגיד מילה
יחבק בשקט את החיבוק החם והעוטף שלו
כי הוא מכיר אותי הכי טוב מבפנים ומבחוץ.