שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

חלק ממני

אני אש, אני רוח,לא מוכר לא ידוע .אני גל, אני קצף, ודמעה שיורדת.הנה אני ישנה לבדי ורוקמת לעצמי חלומות
לפני 11 שנים. 13 באפריל 2013 בשעה 22:51

היום בצהריים ישבנו שלושתינו

אני והבנות המדהימות והמקסימות שלי

ואין לי מושג איך הגענו לשיחה על גברים

הגברים בחייהן

ולא סתם שיחה סתמית אלא....

על איך וכמה , ומה ולמה...סקס, נטו סקס

עד שצעקתי "בנות! Too much information!

תרחמו עלי....

יוק זה לא עזר בשיט

הן צוחקות על תגובתי וממשיכות להתקשקש

ואני מנסה שלא להקשיב, למרות שאני חושבת שכמה וכמה פעמים פני שינו את צבעם מלבן לאדום.

כמובן "שהאשמה" היא בי רק בי.

תמיד גרמתי להן להרגיש חופשי לשתף אותי במה שהן רוצות

לא לחצתי, לא נידנדתי כי ידעתי שהן תבואנה ביוזמתן כדי לשתף אותי, לקבל עצה או רק להיות להן לאוזן קשבת.

ככה הורי גידלו אותי, במיוחד אבא שלי, הוא איש העולם הגדול.

היום הן נשים אז הן כבר לא נבוכות...

בשיחה שהייתה לי אחר כך עם הקטנה שלי

מסתבר שבנותי גדלו להיות שמרניות יותר ממני

בקיצר ,ישבנו וצחקנו המשכנו לדבר על גברים, וסיפרתי לה שגברים בני 26 פונים אלי ושזה הזוי בעיני (זה משהו שבל יאמר ליד הגדולה שלי, היא ישר תצעק "אמא את סוטה", אני אשמה?)

בכל זאת הם בגילאים של הבנות שלי.

הקטנה הפתיע אותי כשאמרה "אמא תצאי עם גברים בני 35 הם יתנו לך יותר מאשר גבר בגילך"

אולי זה בגלל שחבר שלה בן 35? :)

אני מתה על הבנות שלי!

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י