יש דברים שלמרות שקשה לי להבין אותם
אני מקבלת אותם.
קשה לי להבין איך אדם חושב שלא מגיע לו שיואהבו אותו
איך הוא חושב שלא מגיע לו כל הדברים הטובים שקורים לו בחייו
האושר השמחה יכולה לבוא לידי ביטוי בילדים, בן/ת זוג, עבודה ובכלל הדברים הקטנים שקורים לנו בחיים שמעלים בנו חיוך של שמחה.
אני לא מבינה איך אפשר להסתכל רק על חצי הכוס הריקה, להתרכז במה שאין, בריק, וכן פעמים יש יותר מהריק מאשר מהיש.
במקום להתמקד במה שיש,לשנס מותנים, לשאוב כוח ממה שיש כדי להמשיך הלאה.
לא מבינה איך אפשר להרים ידיים, להכנע לקושי, להתמודדות, ולשקוע עמוק, עמוק, לתהום השחורה משחור
פשוט לוותר, ראבק איך אפשר לוותר, מבחינתי זה לוותר לחיים, זה למות, גם אם לא הלכה למעשה, זה לתת לנשמה למות, לניצוץ החיים לכבות....
קשה לי להבין את זה
אולי הקושי בהבנה שלי הוא בגלל שאני מסוג האנשים שלוחם, ראבק לא אוותר על החיים, עד נשמת אפי האחרונה, אחרת מה הטעם בחיים שניתנו לנו.
צריך להנות ממה שיש ואיך שיש, ולשאוף לעוד ועוד ועוד גם עם זה בדברים קטנים...
מה שאני כן מבינה ולא, לא מקובל עלי.
זה להרים ידיים (לא תרתי משמע) על מישהי שאתה כל כך אוהב, איך אתה יכול לעזעזל לוותר על האהבה כזו?!???!
וכן אני יודעת שזה קשה, אפילו מאוד קשה, אבל לא מוותרים על אהבה כזו, נילחמים!!!!
אחרת מבחינתי זה לא אהבה, אתה פשוט לא אוהב!
