שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

חלק ממני

אני אש, אני רוח,לא מוכר לא ידוע .אני גל, אני קצף, ודמעה שיורדת.הנה אני ישנה לבדי ורוקמת לעצמי חלומות
לפני 10 שנים. 28 בדצמבר 2013 בשעה 22:16

הכל יכול לקרות
ואין כיוון לרוח
המרחב פתוח
האופק לא נגמר

הכל יכול לקרות
מאהבה נתפרת
או מפרידה נפרמת
בסוף כלום לא נשאר

אבל תמיד
יש מישהו ששומע
שומר עלי יודע
שאני לא אוותר

רוצה שתשאר עד שיגמר
הטירוף הלילה
עד קצה יום אחר

כי הכל יכול לקרות
אין דבר קבוע
אין שום דבר בטוח
שיקרה או לא יקרה

כי הכל יכול לקרות
רכבת שדוהרת
איך היא אף פעם לא עוצרת
באותה התחנה

שחרר אותי
מבדידותי בחדר
קח שבר ועוד שבר
ותדביק אותי

עוד פעם מחדש
עד המבול הבא
עד שלא יכאב כבר
עד שירגע

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י