לפני 18 שנים. יום ראשון, 29 ביולי 2007 בשעה 11:17
של אינטימיות
וחום
ואהבה
וקירבה
וצחוקים
ורוגע.
איזה כיף.
חזרתי.
והכל מחכה -
רק לי.
la mia passione
את כל חיי ביליתי במסכה של ונילית. בחרתי בקפידה שולטים שלא יודעים שהם כאלו. בשלה לתת לדברים את השמות הנכונים... ולפצוח במסע....
לפני 18 שנים. יום שישי, 20 ביולי 2007 בשעה 14:03
היום הסתכלתי על הגינה שלי
והדשא כבר ממש ממש ירוק (לפחות בכמה מקומות)
ויש כמה צמחים שמחזיקים מעמד כבר חודש
והאבטיחים נבטו
ויש כבר פרי על הפסיפלורה.
והתחושה היא שיכולה לצאת לחופש של שבוע
בלי שהכל יתמוטט.
מצאתי את עצמי שואלת,
עכשיו שהגינה נראית נחמד,
איך אפשר לעשות שתראה נהדר...
ואללה. אבן דרך.
לפני 18 שנים. יום חמישי, 19 ביולי 2007 בשעה 13:41
מצחיק אבל חופש כזה.
מרגיש לי מוזר נורא.
חופש של ביחד.
חופש של כיף.
חופש של בלי לחץ.
קצת גורם לי רגשי אשמה 😄
לא להאמין.
לפני 18 שנים. יום שני, 16 ביולי 2007 בשעה 2:16
לעבוד, לעבוד לעבוד...
לסדר סידורים
לשלם חשבונות
לקבוע פגישות
ובעיקר לחסל את כל ההטרדות הקטנות האלו שנושכות לי בעקבים כבר כמה ימים.
גרררר
ואז, לעוף.
לפני 18 שנים. יום ראשון, 15 ביולי 2007 בשעה 18:13
בלי הרבה שינה
המון ערפל
מסביב לראש שלי
מתחלף משהו
באויר.
ומזכירה לעצמי
שבסוף
יהיה לי זמן
ומקום
ומספיק אויר
לפגוש את עצמי
לפני 18 שנים. יום שבת, 14 ביולי 2007 בשעה 7:40
כל כך קשה
לחנך.
כל כך סיזיפי.
הפוך על הפוך כזה.
כל כך טבעי לא להיזהר מספיק
ובהפוך על הפוך ללמד בדיוק ההיפך ממה שרוצים.
לפני 18 שנים. יום שלישי, 10 ביולי 2007 בשעה 20:41
וסיפרת לי כמה קשה לך
וכמה לא טוב.
היה לך נורא קשה לספר.
לקח המון זמן של דיונים עקרים מסביב לנקודה.
וקצת לא מבינה
איך דוקא איתה
אתה כל כך חורג ממנהגך.
כל כך מתעקש בשיניים
וכל כך לא שם גבולות,
כאלה שיעשו לך רק טוב.
ואיכשהו, אתה לא רואה את זה כמו בחירה.
יותר כמו אינברירה
מוזר לי נורא
לראות אותך במקום הזה
שמקטין אותך כל כך.
יאללה, תעשה כבר משהו שיעשה לך טוב...
לפני 18 שנים. יום ראשון, 8 ביולי 2007 בשעה 13:06
ומדגדג לי להמשיך הלאה...
למה?
כי ככה.
נגמרה לי הסבלנות
בדיוק היום.
לפני 18 שנים. יום שלישי, 3 ביולי 2007 בשעה 17:45
הדשא חייך אלי עם בלורית ירקרקה כשחזרתי הביתה היום, אחרי ההשקייה של הבוקר.
הגקוזי היה מענג ביותר. בדיוק בטמפרטורה הנכונה ליום כזה.
שתי פגישות מרוממות רוח כאלו שעוזרות לראות את האופק. אנשים מדהימים. פישבקים מרגשים.
ואתמול, אתמול רבתי איתך כאילו אין מחר והייתי כל כך מרוצה מעצמי שישר נרגעתי
והיום קיבלתי ממך משימה, לתכנן חופשה. כזו שבדיוק בדיוק בשבילנו
נראה לי שאוסיף קצת שום, ככה ליתר ביטחון.
לפני 18 שנים. יום שני, 2 ביולי 2007 בשעה 14:19
1. הגנן חזר... והשלים את תיקון מערכת ההשקייה (איזה אושר) ולדעתו יש סיכוי לכיסוח דשא ראשון תוך שבועיים (!) וגם לצמחים הקטנטנים באדמה פה מסביב לבקע את אדמת הבטון פה מסביב עם קצת עזרה של מיים.
2. איש התמיכה של הגקוזי היה לגמרי במקרה בסביבה וקפץ לראות איך זה שאין ברז סודי. ומסתבר אחרי חיפושים מרובים שאכן היה שם כזה... רק היה צריך להכניס אצבע חזקה מספיק למקום הנכון... ולא זו בלבד הוא גם נשאר איתי שעה ועזר (!) לי למרק ולבדוק שהכל הכל עובד!!!
לא יאמן.
כנראה זה כל השום שפיזרתי פה...
וכנראה כל הוייבס התומכים שקיבלתי מכאן.
וואאוו.
ומה למחר????