לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

la mia passione

את כל חיי ביליתי במסכה של ונילית. בחרתי בקפידה שולטים שלא יודעים שהם כאלו. בשלה לתת לדברים את השמות הנכונים... ולפצוח במסע....
לפני 17 שנים. 29 ביולי 2007 בשעה 12:17

של אינטימיות

וחום

ואהבה

וקירבה

וצחוקים

ורוגע.

איזה כיף.

חזרתי.

והכל מחכה -

רק לי.

לפני 17 שנים. 20 ביולי 2007 בשעה 15:03

היום הסתכלתי על הגינה שלי

והדשא כבר ממש ממש ירוק (לפחות בכמה מקומות)

ויש כמה צמחים שמחזיקים מעמד כבר חודש

והאבטיחים נבטו

ויש כבר פרי על הפסיפלורה.

והתחושה היא שיכולה לצאת לחופש של שבוע

בלי שהכל יתמוטט.

מצאתי את עצמי שואלת,

עכשיו שהגינה נראית נחמד,

איך אפשר לעשות שתראה נהדר...


ואללה. אבן דרך.

לפני 17 שנים. 19 ביולי 2007 בשעה 14:41

מצחיק אבל חופש כזה.

מרגיש לי מוזר נורא.

חופש של ביחד.

חופש של כיף.

חופש של בלי לחץ.

קצת גורם לי רגשי אשמה 😄

לא להאמין.

לפני 17 שנים. 16 ביולי 2007 בשעה 3:16

לעבוד, לעבוד לעבוד...

לסדר סידורים

לשלם חשבונות

לקבוע פגישות

ובעיקר לחסל את כל ההטרדות הקטנות האלו שנושכות לי בעקבים כבר כמה ימים.

גרררר


ואז, לעוף.


לפני 17 שנים. 15 ביולי 2007 בשעה 19:13

בלי הרבה שינה

המון ערפל

מסביב לראש שלי

מתחלף משהו

באויר.

ומזכירה לעצמי

שבסוף

יהיה לי זמן

ומקום

ומספיק אויר

לפגוש את עצמי

לפני 17 שנים. 14 ביולי 2007 בשעה 8:40

כל כך קשה

לחנך.

כל כך סיזיפי.

הפוך על הפוך כזה.

כל כך טבעי לא להיזהר מספיק

ובהפוך על הפוך ללמד בדיוק ההיפך ממה שרוצים.

לפני 17 שנים. 10 ביולי 2007 בשעה 21:41

וסיפרת לי כמה קשה לך

וכמה לא טוב.

היה לך נורא קשה לספר.

לקח המון זמן של דיונים עקרים מסביב לנקודה.

וקצת לא מבינה

איך דוקא איתה

אתה כל כך חורג ממנהגך.

כל כך מתעקש בשיניים

וכל כך לא שם גבולות,

כאלה שיעשו לך רק טוב.

ואיכשהו, אתה לא רואה את זה כמו בחירה.

יותר כמו אינברירה

מוזר לי נורא

לראות אותך במקום הזה

שמקטין אותך כל כך.

יאללה, תעשה כבר משהו שיעשה לך טוב...

לפני 17 שנים. 8 ביולי 2007 בשעה 14:06

ומדגדג לי להמשיך הלאה...

למה?

כי ככה.

נגמרה לי הסבלנות

בדיוק היום.

לפני 17 שנים. 3 ביולי 2007 בשעה 18:45

הדשא חייך אלי עם בלורית ירקרקה כשחזרתי הביתה היום, אחרי ההשקייה של הבוקר.

הגקוזי היה מענג ביותר. בדיוק בטמפרטורה הנכונה ליום כזה.

שתי פגישות מרוממות רוח כאלו שעוזרות לראות את האופק. אנשים מדהימים. פישבקים מרגשים.

ואתמול, אתמול רבתי איתך כאילו אין מחר והייתי כל כך מרוצה מעצמי שישר נרגעתי

והיום קיבלתי ממך משימה, לתכנן חופשה. כזו שבדיוק בדיוק בשבילנו


נראה לי שאוסיף קצת שום, ככה ליתר ביטחון.

לפני 17 שנים. 2 ביולי 2007 בשעה 15:19

1. הגנן חזר... והשלים את תיקון מערכת ההשקייה (איזה אושר) ולדעתו יש סיכוי לכיסוח דשא ראשון תוך שבועיים (!) וגם לצמחים הקטנטנים באדמה פה מסביב לבקע את אדמת הבטון פה מסביב עם קצת עזרה של מיים.

2. איש התמיכה של הגקוזי היה לגמרי במקרה בסביבה וקפץ לראות איך זה שאין ברז סודי. ומסתבר אחרי חיפושים מרובים שאכן היה שם כזה... רק היה צריך להכניס אצבע חזקה מספיק למקום הנכון... ולא זו בלבד הוא גם נשאר איתי שעה ועזר (!) לי למרק ולבדוק שהכל הכל עובד!!!

לא יאמן.

כנראה זה כל השום שפיזרתי פה...

וכנראה כל הוייבס התומכים שקיבלתי מכאן.

וואאוו.

ומה למחר????