לפני 19 שנים. יום ראשון, 10 בדצמבר 2006 בשעה 17:42
פעם פחדתי לאבד.
כל כך פחדתי לאבד,
שכשחיבק בלילה , הייתי אסירת תודה...
פחדתי לזוז,
שלא ישים לב...ויקח בחזרה.
מן התרגשות כזו...דרוכה...ודאוגה...וחרדה... על המעט שנתקבל...
כל רגע ורגע, במבט, באמירה, הוא הבהיר, שהוא, רוצה פחות...צריך פחות...
כל כך פחות, שכאן ועכשיו זה מה שאקבל... ושלא אתפתה להניח...
ואם רוצה יותר, זו בעיה שלי - שיכולה ללכת... ולא ממש יזיז...
עוברת בי צמרמורת כשנזכרת איך פחדתי לאבד את המעט מעט הזה...
איך פחדתי כל כך... להיות חזקה.
איך שכחתי מי אני... בניסיון להתאמה.
והוא לא פה. ועקרתי אותו מתוכי.
ולמדתי - שובפעם - לאהוב - אותי.
והיום - כשמרגישה את הפחד הזה מנסה להתגנב
זוכרת לנשום.
מסובבת את הגב...
ואם יבוא יבוא...
ואם לא... אז לא.
וההפסד - כולו שלו...