לפני 17 שנים. 3 באוקטובר 2007 בשעה 20:03
מתאווה להיות מוכלת.
כאן ועכשיו.
זו בעצם המילה.
מוכלת.
ואני לא.
וזה חסר. נורא.
ואולי מצד שני,
אני לא יכולה להכיל שומדבר בעצמי.
אני כל כך מלאה
שלא יכולה להכיל.
שומדבר בכלל.
כל כך הרבה קרה היום.
ואתמול
ושלשום
ולפני שלשום
ואני מלאה עד תום
והכל מבעבע לי בפנים
ורוצה לגלוש
ומחפש לאן.