לפני 15 שנים. 21 בנובמבר 2008 בשעה 13:55
בשבילים מן העבר
הרחתי את הפרחים
זכרתי את הזיכרונות
נשמתי לתוכי את הגעגוע
עד תומו
הבטתי באלו שלא זכית לראות
הבטתי באלו שזכית לראות ועשו את כל הדרך הזו
וזוכרים אותך.
ומזכירים אותך.
דמיינתי לי מה הייתי אומרת לך אם היית פה איתנו היום
ומה אתה היית אומר
ואיך היית צוחק.
כל השנים האלו לא הרחיקו אותך ממני כהוא זה.
כל פדל בטבע
כל צעד ריצה
כל גשם שמגיע אלינו בנובמבר.
הים.
בכל מקום אתה מלווה אותי.
אבא שלי.
