לפני 18 שנים. 23 בנובמבר 2006 בשעה 5:52
מחר יש אזכרה לאבא.
זה מן יום כזה של חשבון נפש. כבר 15 שנה שהוא איננו, ועומדת בינינו שיחה שלא נגמרה. ביום הזה חושבת על כל מה שעבר מאז. כמה עבר...בכל התחומים.
התפקיד שלי ביום הזה זה להביא פרחים. תמיד אוספת קצת פרחי בר בשביל הטבע הפראי שלו וורדים כל כך אדומים שהם כמעט שחורים שהם בעצם הדמעות והגעגועים שלי.
כל כך הרבה עבר מאז..הכל כל כך אחר. וגם אני...
ומה שתמיד יהיה לי ממנו זה אבק פיות שדוני.