לפני 17 שנים. 17 בדצמבר 2006 בשעה 4:42
התעוררתי בבוקר
אחרי חלום מוזר
על העיר שלך בחורף
בלי אור יום בכלל
קפואה כזו... ומפתה.
וזכרתי
איך לפני שנתיים...
הגעת אלי
שבור
ומפורק
ספון במסכה.
באת למקלט - אצלי.
מהלבד
מהפחדים
מהדחייה
לחום
לתשוקה
לקבלה.
וקיבלתי אותך אלי.
בלי גבולות.
כשהיית חולה
בטירה שלך
אחרי שכל המשרתים הלכו,
באתי לטפל בך.
ישבתי שם כך למרגלות מיטתך
כשהרשית - ניקיתי, בישלתי, פינקתי.
וקיבלתי בשקט את כל ההצלפות.
עד שהחלמת
והתחזקת מספיק...
בשביל ללכת.
