לפני 17 שנים. 20 בדצמבר 2006 בשעה 5:29
הרשיתי לעצמי לצאת מהצינוק
שבניתי לכבודך.
ולהשיל את האזיקים,
שענדתי עבורך.
ולהוריד
את הכיסוי מן העיניים.
בהתחלה, הרשיתי לעצמי לטעום את אויר
אחרי כך לעמוד זקוף
לאט לאט גיליתי מחדש את כלהטעמים... והמראות... והתחושות.
למדתי מחדש... לחשוב לבד...
נזכרתי... שאני.
טעמתי מחדש... את העולם.
הכנתי לי קפה כמו שאוהבת...
אפיתי לחם אגוזים וצימוקים...
טיילתי...
טעמתי...
בדקתי...
לידה. מחדש.
ועכשיו האזיקים קורצים לי מהקיר
והצינוק חתום.