לפני 17 שנים. 24 בדצמבר 2006 בשעה 7:13
משתקת אוחזת בי לפעמים
לפעמים צריכה רק מילה במקום הנכון בשביל להרגיש בעיטה בבטן
כזו שמוציאה ממני את כל האויר.
ואני כמו אני
נותנת לשכל לפעול.
תמיד דבר ראשון נכנסת לראש של הצד השני.
מנסה נורא לא לתת לרגשות להאפיל על השיפוט.
ועושה מאמץ עצום להסביר לעצמי
למה לא צריכה להיפגע.
למה לא לקחת ללב.
למה בעצם לא נורא.
ומפסידה
הזדמנות של פז
לכעוס.
להסביר מי אני, באמת,
דוקא למי שאכפת.
