לפני 17 שנים. 7 בינואר 2007 בשעה 21:25
עם עשרים חדרים
דבר ראשון
הייתי ממנה
זוג סאבים נלבבים
שכל עיסוקם הוא לפנק אותי
ולעשות לי נעים.
למלא את הטירה
בים של פינוקים.
ולודא שמהרגע שנכנסת
עד הרגע שיוצאת
זמני עובר עלי כל כך בנעימים.
לחם הטרי וקפה
מסגים
מוזיקה
ציוץ של ציפורים.
ירוק.
המון פרחים.
חיים...
(רשימה חלקית...)
ואתה
היתה לך טירה
וגרת בה
יחד
עם הבדידות.
היא לוותה אותך לכל מקום...
דאגה לכך מחסורך...
עטפה אותך...
באהבה...
ובאתי לבקר.
ישבתי לרגליך.
ומילאתי את מצוותיך.
והתעמתתי איתה, עם הבדידות אהובתך.
ובסוף, בסוף בחרת
בבדידות.
