סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

la mia passione

את כל חיי ביליתי במסכה של ונילית. בחרתי בקפידה שולטים שלא יודעים שהם כאלו. בשלה לתת לדברים את השמות הנכונים... ולפצוח במסע....
לפני 17 שנים. 14 בינואר 2007 בשעה 5:47

התהפכתי לי

בתוך המיטה שלי

לבד

וחשבתי עליך

והתגעגתי אליך

ורציתי אותך

והתלבטתי

אם להעיר אותך

ולספר לך


ודימיינתי 10 פעמים

איך יהיה

ומה יהיה

כשניפגש

שוב.

וחשבתי

איך יעבור עוד יום

עד שניפגש.


וחושבת

עכשיו

כשהגיע הבוקר

שהגעגועים האלה

הם חלק

ממני

ומאיתנו

וממה שאנחנו

אחד לשני


והאמת

כבר המון זמן

שלא הייתי במקום שאין געגוע

ושהביחד שלם.

Madame T​(שולטת) - ים של געגוע....

לפעמים טוב להתגעגע ואז יש שמחה גדולה כשנפגשים מחדש....
לפני 17 שנים
Lady L - מסכימה. לגמרי. ויחד עם זה שואלת אם הגעגוע לא הפך לי לדרך חיים.

יום נפלא.
לפני 17 שנים
Madame T​(שולטת) - יקירתי, את זה את צריכה לשאול את עצמך.
אם געגועים הם מהות חייך, האם זה באמת עושה לך טוב (או לא....)

יום נפלא גם לך.
לפני 17 שנים
Lady L - חלק מהתשובה טמון במה קורה כשנפגשים. אם באותה רמה של הגעגוע זה דבר אחד ואם יש אכזבה קשה אז כנראה שהגעגוע הוא בעצם למשהו אחר...
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י