סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

la mia passione

את כל חיי ביליתי במסכה של ונילית. בחרתי בקפידה שולטים שלא יודעים שהם כאלו. בשלה לתת לדברים את השמות הנכונים... ולפצוח במסע....
לפני 17 שנים. 25 במרץ 2007 בשעה 7:56

וגם עצוב.

אבל משום מה

הכאב הזה

לא ממש נראה

בפוסט.

מר מתוק​(אחר) - חופש,

והלאה.
לפני 17 שנים
Lady L - אכן :-)
לפני 17 שנים
Madame T​(שולטת) - כל סיום של משהו גורם לכאב ולעצב במידה זו או אחרת.
הכאב יחלוף עם הזמן והחיים נמשכים.........
לפני 17 שנים
Lady L - ככה כתבתי פעם

http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=66764&blog_id=24206

והיום אני קוראת את זה שוב.
לפני 17 שנים
לא סתם אישה​(נשלטת){octopus} - אז קראתי גם את מה שכתבת אז...ואת אחת התגובות שלך אני מעתיקה לפה -
"יש לי אהבה. מטורפת לחלוטין. מחוץ לכל הקשר... טורפת את שנינו. וכותבת עליה ומסביבה כבר כמה וכמה פוסטים.
ולכן, שואלת מה יכול להיות, וגם חושבת גם אם ועל אחר כך. "

אז עכשיו זה אחר כך...? נכון?
והכאב הוא כאב גם אם בפוסט הוא לא נראה כזה
הוא לגמרי שלך...
ועכשיו זה אחר כך של אז
ועכשיו זה עכשיו
וכמו שכתבת -
יש לי אהבה, וכשהיא תיגמר תהיה לי אחרת...

(אני גיבורה גדולה...נורא קל לכתוב ולהגיד את זה לאחרים... :-)
לפני 17 שנים
Lady L - תודות... על התיזכור, ובכלל.
לפני 17 שנים
צ'יטה​(שולט) - חיבוק
}{
לפני 17 שנים
Lady L - תודות
לפני 17 שנים
frau klein - אוח. כואב כואב.
גם אני כואבת עכשיו ומתחברת עצב עצב ותא תא לכל מילה משלך.

אוח.
לפני 17 שנים
Lady L - תודות.
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י