לפני 17 שנים. 1 באפריל 2007 בשעה 4:23
כשאצלי, בבית שלי,
אני עובדת הכי הכי קשה,
ומוצאת הכי פחות מקום לעצמי
כשאני נותנת מחמאות,
אני בעצם מביכה.
אולי רובנו יודעים לחטוף קללות ואישומים,
לריב
ואף אחד בעצם לא לימד אותנו מה עושים עם מחמאה.
כשאני יוצאת מדרכי לעשות משהו, בשביל מישהו אחר,
זה נראה כל כך טבעי,
שלגמרי לא ברור למה שזה שאני לא אעשה את זה תמיד...
כשאני אוהבת, ככה עד הסוף...
ונורא רוצה להתענג על המקום הרך הזה,
אני מגלה פתאום כמה קשה, לך להכיל.