לפני 17 שנים. 27 באפריל 2007 בשעה 13:18
רכבתי לי הבוקר
באיזה שביל קטן כזה
באמצע היער
והיום שם כל מני אבנים גדולות
שדרסתי בלי לזים לב בכלל
ואבנים קטנות שעצרתי בגללן, ירדתי מהאופן והלכתי לידן.
וכשעברתי לידן, חשבתי לעצמי
שכמה שהן קטנטנות כאלו, ככה הן מטרידות...
מטרידות לי בעיקר את הנפש...
הן לא המכשול האמיתי...
הן רק נראות ככה.
הרי דורסת כאלו בלי לשים לב בכלל...
אז מה?
וחשבתי לי
שאולי גם בחיים ככה?
הדברים הקטנים, בעיקר אלה שבאים מבפנים, הם אלו שעוצרים, מפריעים ומסיטים מהעיקר?
