לפני 17 שנים. 6 במאי 2007 בשעה 21:34
לבוא אלי.
פעם אחת ויחידה.
אחרי המון המון זמן.
אור נרות רך כזה מציף את הסלון שלי.
יין. סיגר. כוסות מקסימות.
סרט מדהים על שני הקירות.
התרפקות. רכות. קבלה כזו.
חסרה לי כל כך ביומיום.
עצרתי אותך
כל פעם
שהתבקש כל כך לחצות את הגבולות
והיום, פעם ראשונה מזה המון זמן,
היה לך טעם של פעם.
של כל מה שהיה טוב ומקסים.
המקום שאליו כל כך לא מתאים לי לחזור.
אתה אחר ואני אחרת ואתה - של אחרת.
וככה ישאר.
ככה. בעיטה אל מחוץ לדלת.
