סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

la mia passione

את כל חיי ביליתי במסכה של ונילית. בחרתי בקפידה שולטים שלא יודעים שהם כאלו. בשלה לתת לדברים את השמות הנכונים... ולפצוח במסע....
לפני 17 שנים. 30 במאי 2007 בשעה 19:41

א. איש אחד אופטימי נורא טען שאם אני אשקה את הדבר הצהוב הזה שהיה פעם דשא הוא יגדל. האמת שאחרי שהתזתי עליו קצת מים לניסיון פתאום התחלתי לראות שיש שם טיפונת ירוק... ולמרות שהשכנים צחקו עלי שיחסית לדשא שלא הושקה כבר חמישה חודשים הוא נראה לא רע ושחבל חבל על המים...אני יש לי תקווה!

ב. הוספתי עוד פרחים קטנים עונתיים כאלו.

ג. העברתי את דגלי יום העצמאות מאמצע הגינה למקום חדש.

ד. בניתי טרסות חמודות מאבנים מסביב לפרחים העונתיים מה שהוסיף להם חן מיוחד.

ה. הכנתי כוס קפה קר כזה עם גלידה וישבתי לי להינות ממעשי ידי.

נ.ב. השטח שטיפחתי היום הוא בערך 1 חלקי 20 מהגינה...

מהרהרת לי מה השלב הבא...

המשך יבוא.

לא סתם אישה​(נשלטת){octopus} - ואני כל הזמן חושבת על ההקבלה לחיים...
זה ממש קסום :-)
קצת אופטימיות, קצת השקעה, קצת מים, קצת פרחים...
ואיזה עונג זה לשבת אחר כך, להתבונן ולהיות מרוצה וגאה בעצמך :-)
לפני 17 שנים
Lady L - כל כך נכון.

ומה שמדהים אותי זה באמת מה שדרוש כדי לחולל שינוי בעצם די זעיר והרבה פעמים מצוי מתחת ליד.

לפעמים מספיק רק צריך להסתכל קצת אחרת.
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י