לפני 17 שנים. 17 ביוני 2007 בשעה 17:34
ושוב פעם מגיע השלב הזה
שהכל במקום ועכשיו דרושה לי סבלנות...
להשקות ולדשן,
עם המון אהבה ותשומת לב,
לחכות שהדשא יוריק
ולחכות שהצמחים יגדלו ויצפסו את מלוא המקום שלהם.
ואני, לא יכולה להסיר את העיניים מהפיצפונים.
יוצאת לגינה,
משוטטת,
מנקשת,
סופרת את העלים,
עוקבת לי בדאגה...
ומתפללת שיצליחו
להתמודד עם הסביבה הבלתי אפשרית הזו.