אתמול בבוקר התעוררתי עם פוסט שלם בראש. התחלה, אמצע וסוף. וזיקפת בוקר. ככה זה, סיפור טוב תמיד עושה לי את זה. כמובן שביני לבין המחשב, היו המקלחת, להתלבש ויום שלם של עבודה, אז עד שהגעתי חזרה למחשב... נשארה רק הזיקפה.
אתמול בלילה פתחתי את הרוק-בר. ראשון להכנס, ראשון להזמין. יש משהו במקום שעוד מעט יהיה מלא באנשים, באנרגיה, שעושה לי את זה. ישבתי שם עם הבירה שלי ועם הלא-סיגריה* שלי, וחשבתי על כל המקומות שאני מגיע אליהם בזמן האחרון. בדיוק כשאני חושב שדברים לא יכולים להיות יותר משונים, משהו חדש קורה. משהו חדש מתחיל. רק שכשאני אומר בזמן האחרון, זה כבר שנה, שנתיים. מאז שאני זוכר... סיימתי את הערב בשווארמה שפתוחה 24 שעות ביממה, מתל-אביב באהבה, איך אפשר לגור במקום אחר?
אז היום בערב החלטתי להשאר בדירה, לבד. הבטחתי לאבנר** לפנות זמן ולהפגש, אבל הערב הייתי צריך קצת זמן לעצמי. קצת זמן איכות עצמוני. להשלים את הפרק האחרון של HIMYM, להשלים את הפרק האחרון של Californication, אבל בעיקר לתת למחשבות לרוץ קצת. לעבור קצת על בלוגים. להקשיב קצת למוזיקה.
מחר יום חמישי. בחודשים האחרונים, כל יום חמישי היה ספוג בפוטנציאל. עכשיו כל מה שאני יכול לדמיין זה סיגר טוב, כוס ויסקי, עיתון, וניחוח עדין של כוס באויר.
*אני מנסה לצמצם.
**כן, אני חושב עליך.
לפני 12 שנים. 18 בינואר 2012 בשעה 20:24
