סגור.

יש לך שלושה חורים. ואני נהנה להשתמש בהם. בך. אני אוהב שאת כואבת בשבילי, נאנחת בשבילי, גומרת בשבילי, מוצצת בשבילי, נרדמת בין רגלי. גם אם את מתהפכת מצד לצד.

אבל מה שעושה לי את זה, זה האישיות שלך. האישיות שלך היא יותר מההתמסרות שלך, מהשייכות שלך אלי. האישיות שלך היא הניצוץ בעיניים שלך, החיוך הממזרי, ואולי יותר מהכל, השובבות שלך.

האישיות שלך מתחילה בכל מה שאת עושה כשאת לא לידי. היא הקריירה שלך. כי אני זה לא העבודה שלך. את מבלה בעבודה יותר זמן מאשר איתי. בעצם, יותר זמן מאשר עם כל אחד אחר. והיא חלק גדול ממי שאת.

האישיות שלך ממשיכה בכל מה שאת עושה כשאת לא בעבודה. המקומות שאליהם את גולשת באינטרנט, האתרים שמעניינים אותך, חשבון הבנק שלך, האנשים שאת מתכתבת איתם, הקליפים ביו-טיוב שאת רואה.

והאישיות שלך היא גם הסטיות שלך. הסקס שאת אוהבת, האנרגיות שמרגשות אותך. מרטיבות אותך. מגמירות אותך.

האישיות שלך היא הרבה מעבר אלי. היא החופש שלך. היא באה לידי ביטוי במוזיקה שאת אוהבת, בהופעות שאליהן את הולכת.

כשאת חלשה, כשאת פוחדת, כשחסר לך, אני רוצה שתזכרי שזה קודם כל את. שהאישיות שלך, היא שחשובה לי. שהיא הרבה מעבר למקום שלך אצלי. שזה הכוח שלך שעושה לי את זה, לא הפחד.

ולא. הפוסט הזה הוא לא עליך.