סגור.

שולץ s - רגע זו לא אגדה אורבנית שהדיכאון מביא ליצירתיות?
רוב הזמן האמנים היוצרים מסטולים/שיכורים כתוצאה מהדכאון מכדי ליצור למשל.
אתה עסוק יותר מדיי בדכאון.
חשבתי הרבה על זה בעבר נראה לי חרטה.
מוזה, רגישות, ראייה שונה, לא רק בדכאון ובמלנכוליות.
הדכאון פשוט מביא דברים אחרים.

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - רוב האומנים לא יוצרים בפרקים הכי קשים שלהם. אבל בין לבין הם גם לא לגמרי בסדר ושם מגיעה היצירה.

יש משהו ביצירתיות, היא צריכה דחף. היא באה כשזקוקים לה, כשמשהו חוסם את הגרון וצריך שהיא תמשוך אותך מעלה.
כשאתה כבר למעלה איך לאן למשוך. אין קונפליקט, אין צורך. יש בשלווה משהו סטטי. כדי ליצור לא צריך דיכאון אבל צריך חוסר מנוחה מסויים. צריך שמשהו ידחוף אותך לחפש את זה, אחרת אתה פשוט נח.

אבל זה לא גורף. אני יכולה לחשוב על מקרים בהם דווקא המנוחה מאפשרת את הבעבוע היצירתי. אבל זה סוג אחר.

Xaron - את סוג היצירה שכולל נשים קשורות, אני מייחס לחוסר שקט הזה. שלווה מוציאה ממני דברים אחרים. נראה לי שהייתי שמח לוותר על היצירתיות בשביל קצת שלווה.

Shish​(שולטת) - That's not creation, my darling suicidal sea-mammal, that's distraction. A band-aid for a broken bone.

שולץ s - "אתה" הכוונה "הם" במשפט.
טוב גם אתה בעצם.

Xaron - הדיכאון לא מביא יצירתיות... זאת סתם אשליה.
הדיכאון מביא חופש, והחופש מביא יצירתיות.
קשה יותר להתחבר אל החופש בלעדיו. זה מצריך יותר מאמץ, זה לא כל כך זמין.

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - זה לא הפוך? מנסיוני דיכאון הוא כמו אבן על הצוואר. ואם כבר יש בזה מוזה, הרי שהיא מתוך הנסיון להשתחרר ממנה. ומתוך ההתכנסות בתוך עצמך, שכל מה שאפשר לעשות בתוכה הוא להמציא.

אולי האושר זה יותר מידי חופש. הכל פתוח ואתה לא יודע לאן לדחוף.

Xaron - את חושבת שיש כזה דבר יותר מדי חופש?

Shish​(שולטת) - כן.

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - לא יודעת. תלוי איך מנסחים את זה. נראה לי שכן. אבל אולי אני שבויה בקונספציות מחשבתיות שבוחנות חופש דרך מושג הבחירה.

Xaron - אני מניח שבמובן של יצירתיות, חופש מתנגש עם המשמעת שדרושה בשביל איכות.

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - חופש מתנגש עם משמעת? וואי, המילה "חופש" זה כזה כשל ניסוחי...

Xaron - זה כנראה שילוב של תחושה סובייקטיבית ואובייקטיבית. אבל משמעת נדרשת... אחרת זה לא חופש... זה כאוס.

Xaron - אני מניח שבמובן של יצירתיות, חופש מתנגש עם המשמעת שדרושה בשביל איכות.

Shish​(שולטת) - ריגשת אותי בכנות ובפתיחות וביופי התמציתי של הכתיבה פה.
גאה בך ומאמינה בך,


ריגשת אותי מאד בכנות, בפתיחות וביופי התמציתי של הכתיבה הזו.
אני גאה בך ומאמינה בך (למקרה שאני לא אומרת את זה מספיק...) ואני מצהירה על זה קבל עם וכלוב.
אתה משהו משהו, אתה, יונק ימי אובדני שלנו.

Shish​(שולטת) - איכשהו יצא שהשהגבתי פעם וחצי, אז או שתעשה לי עריכה או שתקרא פעמיים כמה אני גאה ומאמינה (שלוש עכשיו...).

מישלי - אתה ריגשת אותי בפוסט (וגם אתמול בתשומת הלב הקטנה והלא מובנת מאליה).
ואת ריגשת אותי בתגובות הבטן הלא ערוכות שלך.

אני מסכימה איתך, בזה שעושה רושם שהכאב והדיכאון מפעילים את איזורי הרגש במוח בצורה שגורמת להבעת יצירתיות שכובשת לבבות (ומושכת תשומת לב).
אבל באופן אישי, אני חושבת שאושר ושמחה ושקט, שווים יותר מהיצירתיות.

וזו אכן בחירה שיש לה מחירים...

אוהבת אותך !

מישלי - אתה ריגשת אותי בפוסט (וגם אתמול בתשומת הלב הקטנה והלא מובנת מאליה).
ואת ריגשת אותי בתגובות הבטן הלא ערוכות שלך.

אני מסכימה איתך, בזה שעושה רושם שהכאב והדיכאון מפעילים את איזורי הרגש במוח בצורה שגורמת להבעת יצירתיות שכובשת לבבות (ומושכת תשומת לב).
אבל באופן אישי, אני חושבת שאושר ושמחה ושקט, שווים יותר מהיצירתיות.

וזו אכן בחירה שיש לה מחירים...

אוהבת אותך !

Xaron - מחייך.
ואוהב המון חזרה.

Xaron - קראתי כמה פעמים.

מישלי - לא מבינה למה זה נשלח פעמיים... מנפלאות הסמארטפון.