לפני 18 שנים. 6 בנובמבר 2006 בשעה 22:48
היום הזה נגמר סוף סוף. נגמר כואב, נגמר קשה, אבל נגמר.
בשעה 12 אספתי את עצמי מחדש, והתחלתי מההתחלה.
ההתחלה תמיד צריכה להיות פשוטה. להתרחץ, לשתות מים, להחליף סדינים. אחר כך אפשר יהיה לחשוב על מחר, ואחרי מחר אפשר יהיה לחשוב על העתיד.
אבל עכשיו אני מתנקה. אני לא חושב על הטעויות, לא מפיק לקחים, לא לומד על עצמי שום דבר.
היום הזה היה כולו ניתוח מהלכים, של משחק השח-מט, שלי, של אחרים. לומד את הכללים.
אבל עכשיו נחים.
עוצם עיניים ונרגע. מרגיש את הסדינים הנקיים.
