החיים יפים

ידע זאת תכונה מופלאה!

עודף ידע...זה כבר בדידות!!

חסך

פחד

צורך

נחמה

ריגוש

סיפוק

הסתפקות

תחליף

תסכול

יחסים

אהבה

שנאה

התמכרות

הרס עצמי

תכנית מעניינת לכל מי שמתעניין בפסיכולוגיה.בבני אדם.דינמיקה קבוצתית.
יחסים בין גברים לנשים,בין נשים לנשים,בין גברים לגברים.
השוני בין גברים לנשים.

אט אט העולם הפנימי של הגבר מול זה של האישה נגלה לנו.
יש שוני רב בין איך שגברים מתנהלים בינם לבין עצמם לעומת הנשים.
עולמו של הגבר הוא פרקטי מיסודו.עולמה של האישה הוא רגשי.
בין הגברים ישנה חברות ואחוות גברים.נושאי שיחה גבריים.ללא אינטריגות.
בין הנשים ישנה מתיחות סמויה.תחרות.קנאה.

יום יומיים ראשונים.פוצי.מוצי.ממי.נשמה.
מהר מאוד הצפורניים ישלפו.

הנשלט לעולם לא יבוא על סיפוקו.
בראשית הוא יתענג מהמרחק,מחוסר הנגישות,מהדיסטנס,מהבדלי המעמדות.
מהבלתי מושג.
עם הזמן צורך זה יתחלף בקירבה,אינטימיות,נגישות,מגע.
וכשזה יגיע,תיעלם לה הפנטזיה!

אנשים טובים.אמיתיים.בעלי אינטיליגנציה רגשית גבוהה.מעניינים.אנשי שיחה.חייכנים.

לחיים טובים יותר על כדור הארץ!

העבדות והחירות האמיתית של האדם אינה טמונה בכניעה או שליטה מול אדם כזה או אחר.
היא טמונה בנו!
ביכולת שלנו להמליך את עצמינו,בלכבוש את היעדים ששמנו לעצמינו,בלהתגבר על החולשות שלנו,בכוחינו לעמוד מול הפחדים הכי גדולים שבתוכינו.

השליטה היא בריחה מהפחד לשלוט בעצמינו.

שולטים או נשלטים...כולנו ללא יוצא מין הכלל עבדים של התת מודע!!!

משמעות החיים היא להכיל בתוכנו כמה שיותר רוח.
הרוח היא פלטפורמה להמון דברים.הכרה.הבנה.התעצמות.סיפוק.
באופן פרדוקסלי ככל שחסר בנו רוח כך אנו בורחים אל החומר.
כאילו להשלים כך את החסר.מבלי להבין שזה רק עושה לנו רע.

לעיתים האדם הכי חומרי הוא בעצם הכי רוחני.
הוא ממלא עצמו חומר באותה כמות שחסרה לו הרוח.

אם רק נשכיל להבין.....נהיה הרבה יותר שלמים עם עצמינו!

בפעם הקודמת כתבתי על עובדת היותו של האדם נשלט מיסודו.
האמנם?האם האדם אך ורק נשלט מיסודו?
ובכן...לא.
האדם מורכב מניגודים רבים וגם בנושא זה אין שחור ולבן.
בכולנו קיים צד דומיננטי הזהה לצד הנשלט שבנו.

רובינו שואפים להוביל את עצמינו למקומות גבוהים יותר בחיינו האישיים.בחברה.בקריירה.
להגיע לתפקידי פיקוד ושליטה.להוביל מבחינה חברתית.
זה נוטע בנו תחושת סיפוק רב.מדכא את הפחד מאבדן שליטה שטמוע בכולנו.
בכולנו קיים הצורך להיות הורים.צורך המבוסס על טהרת השליטה.
רובינו היו רוצים להיות מובילים חברתית,כאלו שעיני כולם נישאות אליהם ומהווים מודל לחיקוי.
מי מאיתנו לא רוצה לעיתים לומר את המילה האחרונה.שעל פיו ישק דבר?

צרכים אלו ועוד רבים אחרים מעידים שבכולנו קיים צד שולט במקביל לצד הנשלט ויוצר מעין הרמוניה באישיותו של האדם!

כל כך הרבה צופים בבלוג ואני כמעט ולא כותב כלום לאחרונה.מעניין.

פתאום כולם פה נהפכו לאחרים ואחרות.היי.אני הייתי ראשון... :-)