היתכן שהאדם הוא נשלט מטבעו?
האם מטבע בריאתנו כולנו צריכים משהוא מנחה בחיינו שנהיה סרים למרותו?
עושה רושם שכן.
האדם באשר הוא נולד בתבנית פסיכולוגית זהה.כולנו עם צרכים ורצונות משלנו אך מיסודנו לכולם ישנה כמיהה לדברים משותפים וכולנו ללא יוצא מין הכלל בעלי דחפים זהים.
האדם בבגרותו מחפש משמעות כלשהיא.מסגרת מסוימת שתענה על צרכים מסוימים.
ישנם המוצאים אותה בדת או בכת מסוימת.ישנם במסגרות חברתיות הנותנות לנו את תחושת הכח והמסגרת.
בכולם יש מכנים משותפים העונים על הצורך להיות מובל או נשלט.
בכל מסגרת אנו משעבדים את רצוננו עבור אותו גורם המוביל אותנו או סתם נענים לתכתיביו.
בכולם אנו מבצעים את המוטל עלינו מתוך תפישה שאם נעשה כך וכך ונבטל את רצוננו יהיה לנו יותר טוב.
זה יכול להיות הערצה לתורה מסוימת,לאיש העומד בראשה או לשניהם יחד.
המכנה המשותף בין כולם זה שאנו שמים את האגו שלנו בצד וחיים ע"פי דרך או תפישה מסוימת.
זה כמעט לא משנה מה אנו מקבלים בתמורה אם בכלל...החשוב הוא..הדרך והחיים על פי אותה תפישה.
נתינה עבור.שעבוד הרצון.ביטול האגו.קבלת הדרך.ומתוך כל אלו שאיבת הסיפוק.
אין כל ספק כי האדם במהותו נשלט הוא.הוא זקוק לדרך.לחוקים.ליד שתכוון.
ועל כן אין פלא שרבבות מוצאים עצמם בעולם זה שכן זוהי דרך אחת מיני רבים למצות את הצורך הנשלט שבנו!
לפני 13 שנים. 13 בפברואר 2011 בשעה 16:00