החיים יפים

כמה טוב להיות עטוף באהבה.
תחושה מגוננת כזאת.מרגיעה.שלווה.

אהבה.חום.קבלה.נתינה.

השמיים יכולים לחכות.....

ע"פי תאורית הצרכים של מסלו ישנה פירמידה של צרכים המשותפים לכל בני האדם והמניעים אותם.
בפירמידה זו קיימת הירארכיה של צרכים אשר מאורגנים לפי סדר החשיבות.
התאוריה מניחה כי רמה מסוימת של צורך עשויה לבוא לידי מימוש ואז לא תפעל עוד כגורם המניע את האדם.
עם זאת כאשר רמה זו מסופקת האדם פונה להגשמת הרמה הגבוהה הבאה במעלה.

וזאת הפירמידה.

1 צרכים פיזיולוגיים
2 צורכי ביטחון
3 צורך השתייכות
4 צורך בהערכה חברתית
5 צורך במימוש עצמי

הצורך הפיזיולוגי-מדובר בצרכים בסיסיים של אוכל,שינה,חמצן,מין.
כאשר צרכים אלו אינם מסופקים הם שולטים באדם כך שצרכים אחרים הופכים למשניים.
הצורך בביטחון-האדם זקוק ליציבות,סדר ותנאים סביבתיים צפויים.
אצל ילדים או תינוקות הצורך הזה מורגש ביתר שאת כאשר הם מועברים לפתע לסביבה זרה הם פורצים בבכי.
המבוגר מחפש ביטחון בעבודה על ידי עקביות במסגרת בו הוא עובד.
אורח חיים במסגרת קיבוצית או דתית יענה על הצורך בביטחון.
הצורך בשייכות-כאשר האדם מסופק מבחינה פיזית הוא יכול להתפנות לצורך נעלה יותר.
הצורך בשייכות ואהבה.
הוא שואף לקשר עם זולתו,למקום במשפחתו או לקבוצות שייכות.
אנשים רבים מתחברים לכתות שונות עקב אותו צורך בשייכות.
הצורך בהערכה-כאשר אדם חש עצמו נאהב ומקובל הוא יכול להרשות לעצמו את הצורך בהערכה.
זה יכול להיות הערכה עצמית או הערכה מאחרים.
הצורך בהגשמה עצמית-אדם שהצליח לספק את הצרכים הבסיסיים מסוגל להתפנות ולהגשים את עצמו.
אדם זה ינסה למצות את כל מה שהינו מסוגל להיות.


כאמור סיפוק כל שלב יוביל למיצוי השלב הבא שלאחריו.
תקיעות כלשהיא תגרום לאדם לתחושות של תסכול,הערכה עצמית נמוכה,נרקיסיזם,אגוצנטריות,צורך לשלוט או להישלט ועוד...

לענייננו אנו...

ברוב המקרים אישיותו של השולט או הנשלט תתפתח עקב תקיעות בשלב ההשתייכות.
בכולנו קיים הצורך הזה.להרגיש שייך.להשתייך.
ניתן לראות במקרים קיצוניים איך האדם פונה לדרך עבריינית ומתחבר לחבורה של פושעים על מנת לחוש את אותה תחושת השייכות.
דרך נוספת שתתבסס היא דרך השליטה.לשלוט או להישלט כסיפוק הצורך בהשתייכות.


אוסיף לסיכום כי פוסט זה נכתב ממש על קצה המזלג.
היריעה כאן קצרה מדי מכדי להיכנס לפרטי פרטים ואין לראות בפוסט זה משהוא כשחור ולבן.

פיית החלומות המיוחדת בנשים

אנא ממך רדי נא ממרומים

במרכבה מזהב או סתם עגלה רתומה לסוסים

קחי נא אותי איתך למסע

לכוכב רחוק בשמים

או סתם למדינה רחוקה

למקום שם הכל יכול לקרות

ואוכל כל מיני דברים להיות

למקום שם יתגשמו כל חלומותיי

כל שאיפותיי,רצונותיי,מאוויי

מקום כזה של שלווה ואושר תמידי

שלא אדאג לשארית חיי


פיית החלומות

יתכן ובקשותיי מעט חורגות מהמסגרת

אז אולי פשוט אקח למזכרת

אבקת חלומות בקצה הזרת

וכך כששוב ארצה להמריא

אשים קצת אבקה בקצה אפי

וגם אם הדבר אינו מציאותי

אמשיך לחלום לי על מציאות אחרת.

מאז ומתמיד היתה לי את הדילמה הזאת כשנכנסתי לזוגיות חדשה.
יש לי לא מעט ידידות שאיתן אני נפגש מדי פעם לקפה.
הקשר איתן הוא אפלטוני בלבד.
מעולם לא נמשכתי אליהן,הן לא מתאימות לי כבנות זוג ובכלל אני מאמין שיש כזה דבר ידידות אפלטונית בין גבר לאישה למרות שהמון נשים סופר ליברליות דוחות זאת על הסף.

בכנות כגבר גם אני לא מתלהב שבת זוגתי תצא עם ידידים שלה.
אז היכן בדיוק נמצא שביל הזהב?
לנתק איתן מגע?
לשמור רק על קשר טלפוני?(זה הרי אבסורדי).
לוותר?להתעקש?

אשמח למגוון דעות רחב.

היכן ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא?

הוא זה בעל הדירה שלי.

במציאות כה אכזרית בשוק השכירויות שכל בעל דירה לוקח חדר וחוצה אותו לשניים או סתם מתעמר בשוכרים שלו בעל הבית שלי הוא איש יוצא דופן.
נוצרו בינינו יחסי אב בן למרות שבקלות הוא יכול להיות הסבא שלי.
גבר בן 86 פעיל,נמרץ,שובב עם לב של זהב.
כשאחרים מעלים את שכר הדירה לי הוא מוריד,מבחינתו שאני ישלם לו רק כשיש לי.
אל תדאג הוא אומר כל הזמן.
משהוא לא תקין בדירה הוא מיד רץ לסדר.
אין דברים כאלו.
הוא אוהב אותי כבן.

כבר שבוע שאני שוכב בבית.חולה.כולי תשוש.
רק היום הוא שמע שחליתי.וכעס.כעס שלא אמרתי לו.

תוך שעה הוא מופיע אצלי עם ארוחה דשנה של מרק תימני,אורז ופתיתים.
יש משהוא במרק התימני הזה שמלא בתבלינים שישר מעמיד אותי על הרגליים.מניסיון.
וכך לשמחתי גם הפעם.פשוט תרופת פלא.
צלחת אחת וחזרתי לעצמי.כמעט 😄

אני מקווה שהוא יאריך ימים ושנים.כי אין עוד אנשים כאלה.

אמרת לי שמצאת את אהבת חייך.לכאורה.
אתה רק מוטרד מדבר אחד קטן.
אולי הוא לא כל כך קטן.
חסר לך אתגר אינטלקטואלי איתה.
היא בחורה מאוד אינטיליגנטית והכל אבל קשה לך לפתח איתה שיחה טיפה מעבר.
משהוא של עומק אמיתי.שמפגין ידע של קצת מעבר.
וזה חסר לך.
היא ממש לא טיפשה.אפילו להיפך.רק שהדבר הקטן הזה מפריע לך.
אתה מרגיש בפער מסוים שיש ביניכם.ואתה מפחד.מפחד שבהמשך זה יראה לך יותר גדול ונורא.
שאלת אותי מה לעשות.
בכנות...אין לי תשובה מוחצת בנושא.זה כל כך מורכב.
גם אני הייתי בסרט הזה.
אתגר אינטלקטואלי עם אדם,במיוחד בזוגיות הוא חשוב.הוא מפרה.והוא חסר כשהוא לא בנמצא.
מצד שני לפי כמות הסופרלטיבים ששפכת עליה....מה אגיד לך...
יש מושלם בימינו?לעזוב בחורה מקסימה רק בגלל דבר כזה?

אחי.אין לי תשובה חד משמעית.זה לא שחור ולבן.
תן ללב שיחליט.

פעם שלישית כבר בחודשיים האחרונים שאני חולה.מה יהיה?
החזה מרגיש לי כאילו חטפתי חתיכת אגרוף לשם.
וכל כך בא לי לצאת.לטייל.לבלות.
לא יכול אפילו להרשות לעצמי להישאר בבית ולא לעבוד.

טוב...אפרוש...לפני שאתחיל לשעמם את עצמי...

נ.ב. מעולם לא ראיתי כמות צופים כזאת אצלי בבלוג.גם בימים שאני לא כותב כלום.
אני מניח שאתם נהנים.אז אשתדל להמשיך לעניין.
תהיו טובים.אמיתיים.נחמדים.אמפטיים.

החיים יפים!

יקירתי.אין שום דבר רע בלהיות תמימה.
אני מעדיף אותך תמימה וטובת לב מאשר שתהיי מלאת תככים ורעה.

את המלחמות שלך תשאירי לאלוהים.הוא כבר ינהל אותם בדרכו.

תמיד תהית איך זה שאנשים או מתים עלייך או שונאים אותך.
התשובה פשוטה יקירתי...
את אדם אמיתי.שאומר את כל אשר על ליבו.לטוב ולרע.
את אדם שמציב מראה אל מול פניהם של אנשים.
ומה לעשות שחצי מהמין האנושי לא מסוגל להביט על עצמו במראה....

חבר יקר.הנה חלפה לה חצי שנה מאז לכתך.איך שהזמן טס לו.
אני נוטה להאמין שאתה משקיף בי מלמעלה וצוחק.
בחרת בדרך הכה טרגית לסיים את חייך במו ידיך.עייפת.נשברת.
לו רק היה ניתן להחזיר את הגלגל לאחור.להמתין עוד קצת.
להבין שיש תקופות שחורות בחיים אבל הן מסתיימות באיזה שלב.
גם אני הייתי יחד איתך באותה מרה שחורה.
שנינו חוינו תקופה לא קלה.
והנה חלפה לה חצי שנה והכל נראה אחרת.
עניני כספים וזוגיות שכל כך הטרידו אותך.
גם אני הייתי בבור הזה.

אתה משקיף מלמעלה ורואה את השינוי.
עניני הכספים מתחילים להסתדר.כנל לגבי הזוגיות.
אני בעצמי כבר הייתי סקפטי.
גם אני כמוך הייתי נואש.למרות ששידרתי לך משהוא אחר.עשיתי הכל על מנת לחזק אותך.
הצגתי מסיכה של אופטימיות למרות שבכלל לא האמנתי בה.
ונשארתי לעמוד על הרגליים.רגליים רועדות.

חבר יקר.אתה חסר.
לי.למשפחתך.
היית האדם הכי קרוב אליי.
האדם הכי רגיש.
חסרות לי השיחות איתך.הישיבה במרפסת על סיגריה.
לא ידעת לעשן אבל עישנת איתי בכל זאת.
הסקרנות האינסופית שלך.התהיות.הצורך הבסיסי להשתייך למשהוא.לסיפוקים.לריגושים.
צרכים כה לגיטימיים שטמונים בכולנו.
שכולנו ראויים להם.

כמעט ואין לי מילים להוסיף.אתה פשוט חסר.
חיבוק חם מלמטה.תמשיך לעקוב אחריי.
אני נלחם גם למענך!