החיים יפים

לפני כמה שנים נפל לידי ספר מדהים שנקרא אדם מחפש משמעות מאת ויקטור פרנקל.
הספר מספר על חויותיו האישיות של המחבר (שכיום הוא פסיכולוג ידוע)במחנה הריכוז שבו הוא היה בתקופת השואה.
המוטו של הספר הוא שאדם יכול לסבול כמעט כל איך אם יש לו איזה למה שלמענו יחיה.
בספר מתאר המחבר בכתיבה קולחת ומענינת על שיגרת היום יום במחנות ההשמדה על חויותיו האישיות ההתבוננות שלו על בני האדם והסקרנות לגבינו כאנשים מה מניע אותנו בחיים.
הספר מתאר סיפורים מדהימים של אלו ששרדו ואלו שלא.אלו שהיה בהם ניצוץ חיים ואלו שאיבדו את טעם החיים ואף שלחו יד בנפשם.
הסופר הגיע למסקנה שאלו שהיה להם סיבה לחיות אם זה משפחה אהבה חלומות עשו הכל על מנת לשרוד ויכלו לתופת שעברו.רק בזכות אותה סיבה או חלום שהיה להם.
מאידך היו אנשים חלשים יותר שלא היתה להם סיבה ממשית לחיות שום חלום או תקוה להמשך והם אלו שמתו הכי מהר.
ניתן היה להבחין בבירור בשני אנשים שחיו באותם תנאים עם אותם הגבלות ואיך שאותו אחד חסר ללא המשמעות מת מהר יותר מחברו.גוף ונפש.הגוף פשוט קרס כי לנפש לא היתה סיבה להמשיך לחיות.
חלקם אפילו בחר במוות מרצונו החופשי אם זה באמצעות קפיצה על הגדר החשמלית או ניסיון לחטוף נשק של שומר בידיעה שדינו יריה.הוא פשוט איבד את טעם החיים.
ספר מדהים עם אנלוגיה מדהימה לחיינו אנו.
מאז ומעולם היה בי היצר של להתבונן באנשים.מה מניע אותם איך הם חושבים על מה הם חולמים.
אפשר לראות בבירור אנשים המונעים מדרייב כלשהוא בחיים חולמים חווים מגשימים.יש בהם את יצר החיים.הם לא שוחים עם הזרם.
לעומת יש את אלה הנותנים לזרם למשוך אותם.הם נתוני חלומות אין בהם את אותו זיק החיים שמצוי ברובינו.
כמה חוכמת חיים יש בספר הזה שבא ללמד אותנו לחלום לעשות ולא להישרך מאחור.לא להפסיק לחלום.
ספר מדהים ומאוד מומלץ לקריאה.תהנו.
נ.ב. זה לא מאותם ספרים מדכאים על השואה.הספר כתוב בצורה הומוריסטית ושונה.