החיים יפים

כבר מספר חודשים שקרובת משפחה נאבקת במחלת הסרטן.
משפחה שחיה חיים שגרתיים למדי ויפים למדי מקבלת לפתע פתאום את הידיעה הנוראה מכל."יש לך סרטן".
מענין מה עובר לבן אדם בראש כשהוא שומע את הבשורה הזאת.
נראה לי כמו פטיש 5 קילו.
לפתע פתאום כל החיים שלך משתנים.אתה מבין שאתה על זמן שאול.
אישה יחסית צעירה,תחילת שנות ה-50 אישה תמירה ונאה.והזמן כאילו עוצר לו.
כל החיים מקבלים משמעות אחרת.
העצב הזה שחודר פנימה לתוכך ולמשפחה.משהוא בשמחת החיים נפגם.
מתחילים הקרנות.וזה לא תמיד עוזר.צעד קדימה שניים אחורה.
כמה עצב יש במחלה הארורה הזאת.
ותחושות של נקיפות מצפון על מה שזה עושה לקרובים שלך.שאולי יצטרכו להמשיך להתמודד אחרי שאתה כבר תיעלם.
התבוננות על החיים.מה עשיתי.מה הספקתי.
האם חייתי אותם בדיוק כמו שרציתי?
והמצב מחמיר לו מיום ליום.
קריסה של הגוף.לפתע הגוף היפה הזה בוגד בנו.כאילו כבר לא שייך לנו.לא חלק מאיתנו.
אוף כמה שאני שונא את המחלה הזאת.
בעשור האחרון 3 קרובי משפחה נפטרו מהמחלה.
השאירו אחריהם ילדים,בעלים,אחים,הורים והמון המון עצב.

לפני מספר ימים היא אושפזה במצב קריטי.
קריסה מוחלטת של כל מערכות הגוף.
בינך לבין עצמך אתה יודע שזה אבוד אבל מנסה בכל מאודך לשמור על איזשהוא זיק של תקוה.
אולי בכל זאת היא תחלים.
ואז מגיעה השיחה הזאת.
אתה שומע? בטון חשוד.
X....נפטרה לפני כשעתיים בבית החולים.
דממה...