החיים יפים

אחד ממנגנוני ההגנה של האדם הוא השליטה העצמית.הפחד מלאבדה.או "הקונטרול פריק".
כולנו עוטים על עצמנו מסיכות כאלו ואחרות.מסיכות אלו מטרתן להגן עלינו מפני חשיפה והתמודדות עם החולשות שבנו.
בעלי אינטיליגנציה רגשית גבוהה יזהו זאת ע"י שפת גופו של האדם.
לרוב התנהלות מוקצנת בתחום מסוים מקורה בהסתרת ההפוך ממנו בדיוק.
לדוגמא..אנשים בעלי חרדה חברתית יקפידו על פאסון רצינות יתר ושפת גוף מעט נוקשה.
אנשים בעלי דימוי עצמי נמוך יחצינו אופי שחצני ומלא חשיבות עצמית.

וישנו הקונטרול פריק.אדם זה צריך להיות בשליטה כל הזמן.הוא אינו ספונטני.הכל אצלו מחושב.
לעיתים אנשים אלו מפתחים אובססיות שונות כגון חזרה כפייתית על פעולות שונות והכל על מנת לשמר ולתפוס פיקוד.להיות בשליטה.
מה שמנהל אותם זה אותו פחד ש"הדברים" יברחו להם מהידיים.

אדם זה מוציא אנרגיות נפשיות רבות ומתישות על אותו צורך שבו.

הנשלט בעל אופי זהה מאפשר לשולטת להוביל,לקחת את המושכות ולהוריד ממנו את אותה מעמסה רגשית שאותה הוא סוחב לאורך היום.הוא אינו צריך לקבל החלטה כלשהיא ,להוביל.
עליו להיות מובל.
דינמיקה זו זהה ליחסי מפקד פקוד.
המפקד שלוקח על עצמו אחריות כל הזמן ושובר את ראשו בתכנון,עשיה,והובלה הופך לפקוד.
הוא נפטר מהצורך להוביל.
הוא משוחרר מכל פעילות.
לכאורה ניתן לחשוב כי בדינמיקה כזאת על הנשלט לבצע ולהיות כפוף להוראות השולטת אך האמת הפוכה היא.
אותו נשלט ירגיש את תחושת החופש האמיתית מצידו וכי "העבודה" האמיתית מוטלת על כתפיי השולטת.


אדגיש כי מאפיין זה הינו אחד מיני רבים ואין לראות בו הכללה כלשהיא.
כ"כ...הנכתב פה אינו סיפור אישי.

עד כאן.תהיו טובים.נחמדים.חייכנים.אמפטים.
יותר הקשבה.יותר אמפטיה.יותר ויתורים.יותר סליחה.