לפני 14 שנים. 11 בדצמבר 2009 בשעה 6:07
ריחך עודנו באפי שוכן
מבטך ניצב מולי כבוחן
מתווך מכופתר בינינו
מילותייך גוועות על ניתוקו
וללא הן אוותר
של אקנה לך נטול צבע וצורה
עטפי בו ריחך ושלל צבעייך
החזיריהו למען אשאך עמו בי
השיביהו למען אזכור ליטופך את גופי
פרידותינו כחץ הן לי
השאירי פיסה ממך כשאינך איתי
כי בהיעדרך יקירה אינני אני!