לפני 14 שנים. 7 במרץ 2010 בשעה 21:45
אחד מזכרונות הילדות החזקים ביותר שלי הוא מבית סבתא בעת שהיא שומעת שירים שהזכירו לה את עברה בחו"ל וכולה מתיפחת.
היום בערב שמעתי שיר כזה שהחזיר אותי שלושים שנה אחורה לתקופת ילדותי.
לרגעים שסבתא היתה בוכה.ספק מאושר ספק מצער.
מין תמהיל של תחושות שכלל התרפקות על העבר,געגועים,וכנראה בעיקר תחושה של תלישות.
היום כאדם בוגר אני מבין את זה ביתר שאת מה עובר על אדם שנעקר ממקום הולדתו והשאיר שם פיסת חיים עם המון המון זכרונות.
כל מילה שאוסיף רק תגרע....