החיים יפים

המושג סאדו מזוכיזם נתבע ע"י המרקיז דה סד ופון זאכר מזוך.הוא מתייחס להנאה המינית ששואב האדם כתוצאה משליטה וכאב.
לא ברור עד היום איך אדם מפיק הנאה מזה שיקשרו אותו או יצליפו בו.להשתעבד לאדם אחר.ומאידך לחוות הנאה מביצוע מעשים אלו לאדם אחר.
לפי המזוכיסטים הם שואבים סוג של שחרור ע"י יישום חויות אלו ונשאלת השאלה הכיצד.
הרי ההיגיון אומר בדיוק ההיפך.
איך אפשר לחוות הנאה מינית מאלמנטים כל כך הפוכים לאקט המיני המסורתי.
ההיפך מרגש,מחום,מרכות,מהתחשבות,מאמפטיה.
אין ספק שזה מעלה שאלות מענינות ביותר.
משחקים אלו של עבד גבירה,של אדם המשחק ילד אשה המשמשת דמות סמכותית הם דוגמאות למשחקי תפקידים באמצעותם יוצרים יחסי כוחות בלתי שווים שכאלו.
המזוכיסט רוצה שיתנהגו אליו כילד קטן חסר אונים ותלותי,בעיקר כילד רע.
כאל מי שביצע פשע ועליו לקבל עונש.
מקורם של צרכים אלו מגיע ממספר טריגרים.
יצר הרס ותוקפנות.
רוב היצרים ההרסניים של האדם מופנים כלפי חוץ ואילו מה שנותר מהווה את הבסיס למזוכיזם.
אדם שחי בתחושת אשמה תמידית ובעל צורך בענישה.
יחסים אלו נבנו בעיקר ע"י הדינמיקה מול ההורים שהיוותה גם מודל ליחסי סאדו מזוכיזם.
ע"פי פרויד כל אדם מנסה לשחזר את אותה דינמיקת אהבה שהיתה בילדותו מול הוריו.
בבגרותינו נמשיך לחפש אהבה כשהמודל שלנו ליחסים הוא סאדיזם או מזוכיזם.
הורים שתלטניים,קרים,בעלי נכות רגשית מתיחסים לילדם בצורה קרה וללא אמפטיה.
בפעמים היחידים שהילד סופג יחס כלשהוא הוא לרוב יחס של קור,ביקורת,חוסר אמפטיה ,זלזול,השפלה.
יחס מתקבע אצלנו בתת מודע כאהבה.זהו היחס שקיבלנו.כך הפגינו כלפינו אהבה.
כך נרצה בבגרותינו לשחזר אותה.

המשך יבוא.....