ככל שאנו מתבגרים בחיינו וחווים חויות שונות וקיצוניות אנו מתקרבים יותר לדברים האמיתיים.
זה כמו מסע.מסע אל האמת.מסע אל עצמך.אל הדברים האמיתיים בחיים.
הצורך העודף בחומר,בהגשמת פנטזיות,בשבירת מוסכמות,בגשמי,אינו אלא החסכים בנפשינו למעט רוח.לרוחניות.לשפע האמיתי והזך שהעולם מציע לנו ואנו ברוב טיפשותינו נמנעים מלחבוק אותו בשתי ידינו ולרוות ממנו אושר.אושר אמיתי.
זה כמו כלים שלובים.
ככל שנמעיט מחויית הרוח והאמת הפשוטה כך נפנה יותר אל הפנטזיה,אל האסור,אל הדימיון,אל התשוקה.
מתוך צורך למלא את החלל.מתוך אשליה שזה יהוה תחליף ראוי.
והאמת שככל שנחוה יותר מדברים אלו כך נסבול יותר ויותר.
האמת והאושר האמיתי טמונים בפשטות שמקיפה אותנו.הפשטות שאנו בוחרים להתעלם ממנה באופן אובססיבי.
אהבה.טבע.סרט טוב.שיר טוב.חברים טובים.הגשמה.עבודה.יצירה.
כל מה שהאל מציע לכולנו ללא יוצא מין הכלל.ואנו בוחרים בפנטזיה.פנטזיה רחוקה שלרוב אינה מתממשת ומביאה עימה אך ורק סבל.
תשוקות נסתרות.אהבות בלתי אפשריות.
עצור לרגע.התבונן סביבך.כל מה שאתה זקוק לו נמצא ממש לידך!
לפני 14 שנים. 5 באוגוסט 2010 בשעה 4:12